ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב

184

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בהמשך פרשה זו⁶, לגבי קרבן השבת, מצטט רש"י את המילים "עולת שבת בשבתו" ומפרש "ולא עולת שבת בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו".

ויש לעיין: מהו הדין לגבי קרבן התמיד, האם בקרבן זה יקריב שנים למחרת, או "אם עבר יומו בטל קרבנו".

לכאורה ניתן היה לומר, שמקרבן השבת לומדים זאת לגבי כל הקרבנות, כפי שמדייק רש"י בלשונו "מגיד שאם עבר יומו", ולא "אם עבר שבתו" וכדומה, שבכך "מגיד" שלגבי כל קרבן "אם עבר יומו" – של כל קרבן, הרי אז – "בטל קרבנו".

אך קשה לומר כך, כי בפסוק אחר המופיע בהמשך²¹ "זאת עולת חדש בחדשו" אומר רש"י "שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין לו תשלומין", מכך מובן שאין מסיקים מ"עולת שבת בשבתו" לגבי כל קרבן.

יותר מכך: אפילו לגבי קרבנות המועדים אנו מוצאים לימוד דין זה בנפרד – בפרשת אמור, על הפסוק "דבר יום ביומו"²² אומר רש"י "הא אם עבר יומו בטל קרבנו".

ולפי זה יוצא לכאורה, שלגבי קרבן התמיד לא אומרים "אם עבר יומו בטל קרבנו"²³, שלא ככל הקרבנות שלעיל.

ולפי ההסבר שלעיל על פירוש רש"י יש לומר, שדין זה חל גם לגבי קרבן תמיד:

כיון שלגבי קרבן תמיד, לא זו בלבד שצריך להקריב קרבן בכל יום, אלא "בכל יום הוא מועד התמידים", שכל יום הוא מועד בפני עצמו, והוא זמן מיוחד המיועד להקרבת התמיד של יום זה, מובן מכך, שגם על קרבן תמיד חל הכלל, שאם "עבר יומו" – היום המיועד להקרבת תמיד של יום – הרי אז "בטל קרבנו".

ה. כל יום – מיוחד מפני קרבנו

למרות זאת אין דרוש לימוד מיוחד

הערות

6.
21. כח, יד.
22. כג, לז.
23. ודוגמתו: פ"ש וקרבן חה"ש. וראה לקמן וכן הערה 33. ע"ד ההלכה – ראה ברכות (כו, א) דנקט הגמרא בפשיטות דבנוגע לקרבן אומרים עבר יומו בטל קרבנו, ושם מדובר בקרבנות תמיד (ראה פרש"י שם בסוף הע' ובמהרש"ל שם). וראה תמורה יד, א. תו"כ אמור שם. אבל – כ"ז אינו שייך לפרש"י עה"ת – פשוטו של מקרא.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ח ע' 184

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.