177

ירושתנו", מעלה אחר מעלה, מובן מכך³⁶, שבירושה יש עומק ומעלה יותר מאשר שני האופנים הקודמים.

ונדרש הסבר: א) מהו ההבדל בין חלק, גורל וירושה כאופנים בקשר שבין ישראל לקדוש־ברוך־הוא³⁷?

ב) כיצד מתאימה כלל ההגדרה של ירושה, כלשון הפסוק: "איש כי ימות", לגבי הקשר שבין ישראל לקדוש־ברוך־הוא³⁸?

ה. "חלקנו" ו"גורלנו"

ויש לומר, שההבדל בין "חלקנו" לבין "גורלנו" הוא בדוגמת ההבדל שבין מכירה לבין מתנה:

מכירה כרוכה בתשלום שמשלם הלוקח³⁹ עבור החפץ הנמכר; מתנה ניתנת מרצונו הטוב של הנותן, ללא תשלום מצד המקבל. בדומה לכך, ההשפעות וה"המשכות" של הקדוש־ברוך־הוא לישראל הן בשתי דרכים⁴⁰: א) שכר המצוות וכדומה, השפעה הניתנת באמצעות עבודת האדם, אתערותא דלתתא; ב) המשכה מצד הקדוש־ברוך־הוא בטובו, בחן וכו', אתערותא דלעילא.

באופן כללי, זהו ההבדל בין "חלקנו" לבין "גורלנו":

"חלקנו" הוא קשר שבין ישראל לקדוש־ברוך־הוא הכרוך בעבודה של היהודי, בדומה למכירה. ו"גורלנו" היא התקשרותו של היהודי עם הקדוש־ברוך־הוא מצד הקדוש־ברוך־הוא אשר "בחר בנו מכל העמים"⁴¹, שהבחירה האמיתית, הבחירה החפשית היא כאשר הדבר איננו נבחר לפי ההגיון, עקב מעלות שיש בו וכדומה, אלא רק משום שזהו רצון הבוחר, ללא סיבה הגיונית. ובכך דומה הדבר לגורל, שאיננו כרוך בהגיון, אלא נעשה תוך הסתמכות מוחלטת על הגורל, בלי לדעת כיצד יפול דבר, כנאמר⁴² "בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו".

בדומה למתנה, התלויה רק ברצונו של הנותן, אלא שיש הבדל בין גורל לבין מתנה, שהמתנה דומה למכירה