139

שלא ביקש החובל מן הנחבל, הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים, שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים".

לכן אומר רש"י, שדוקא "מכאן (לומדים) למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול".

אך אין לתרץ כך, כי אז, להיפך, התמיהה מתגברת: מדוע אין לומדים מ"אברהם", שאפילו ללא בקשת מחילה אין להיות אכזרי מלמחול, וקל וחומר לאחר בקשת מחילה?

[כן אי אפשר לתרץ ולהסביר שמ"ויתפלל אברהם" אין הוכחה לכך שהוא מחל,

משום שייתכן שהוא ביקש רחמים ללא בקשת מחילה של אבימלך וללא מחילה מצדו, בדומה לתפלתו על סדום, וכך ניתן יהיה להבין גם את דברי התוספתא,

– כי, בנוסף לדוחק לפרש²⁰ שהוא ביקש רחמים למרות שלא מחל, הרי, אם כך, אין גם הכרח ללמוד זאת מפרשתנו, שבה מופיע בדיוק אותו ביטוי, "ויתפלל משה", כפי שמופיע אצל אברהם – "ויתפלל אברהם".

ואם כן הכרחי לומר, שמהביטוי "ויתפלל" מוכח שהיתה כאן מחילה²¹, ולכן אפשר ללמוד מ"ויתפלל אברהם" בדיוק כמו מ"ויתפלל משה", ולפיכך שבה הקושיה למקומה, כדלעיל].

ג. "ויתפלל אברהם" –

האם יש כאן מחילה?

לכאורה יש לומר, שלפי רש"י²² אי אפשר ללמוד מ"ויתפלל אברהם", משום ששם לא נדרשה – בקשת מחילה מצד אבימלך, ולפיכך לא היתה מחילה מצד אברהם:

טענת אבימלך היתה²³: "בתם לבבי .. עשיתי זאת", והקדוש־ברוך־הוא קיבל זאת – "גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי על כן לא נתתיך לנגוע אליה"²⁴, כלומר, לא היה בכוונתו לפגוע באברהם, ולפיכך אין כאן צורך בבקשת מחילה (ובמחילה).

וכך מובן מדברי ה' אל אבימלך