101

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. הקושי טמון במילים "ויקם משה"

ה"מפתח" להבנת פירוש רש"י זה טמון במילים שמצטט רש"י מן הפסוק ב"דבור המתחיל",

וכמוסבר כמה פעמים, שבדברי רש"י יש דיוק רב לא רק במילות הפירוש עצמו, אלא גם במילים המצוטטות מן הפסוק –

ובעניננו: רש"י מצטט מן הפסוק רק את המילים "ויקם משה" ותו לא. יותר מכך: רש"י אף אינו רומז למילים הבאות על ידי "וגו'".

ולכאורה תמוה: כוונת רש"י היא, לכאורה, לפרש את הגורם להליכת משה אל דתן ואבירם, ואם כך, היה צריך לצטט את המילים "וילך אל דתן ואבירם"30 ואילו המילים "ויקם משה" אינן קשורות, לכאורה, לענין זה31. אך רש"י מצטט דוקא את המילים "ויקם משה" בלבד, ואף אינו מוסיף "וגו'"!

אלא, בכך מבהיר רש"י, שהקושי בפסוק שאותו הוא בא ליישב נעוץ רק במילים "ויקם משה", ודוקא מילים אלו הוא בא לפרש.

דברי הפסוק "וילך (משה) אל דתן ואבירם" מובנים, וכאמור לעיל, שבכך מספרת התורה כיצד קיים משה מיד את ציווי ה' להורות ל"עדה", לישראל, ששהו אז מסביב למשכן דתן ואבירם – "העלו".

אך יש להבין מדוע מקדימה לכך התורה את המילים "ויקם משה"32 – מה מוסיפה המילה "ויקם" להבנת הסיפור "וילך אל דתן ואבירם..."?

מכך מסיק רש"י, שהכרחי לומר, שבנוסף להליכת משה אל דתן ואבירם, התקיימה פעולה נפרדת על ידי "ויקם משה".

ומהי הפעולה המיוחדת של "ויקם" כענין בפני עצמו, שלא כהכנה להליכה שלאחר מכן? על כך מפרש רש"י – "כסבור שישאו לו פנים":

כבר לפני כן פירש רש"י, על הפסוק33 "ויקם שדה עפרון" – "תקומה היתה לו". כלומר, המילה "ויקם" מצביעה גם על קימה ועליה בחשיבות.

וכך בעניננו: הוספת המילים "ויקם משה" בפסוקנו באה להשמיענו, שמשה לא הלך אל משכן דתן ואבירם סתם כך, אלא היה זה באופן של "ויקם משה" – "תקומה היתה לו"34, היתה זו הליכה כהליכתו של מלך מרומם מעם, המעוררת רגש של חשיבות וכבוד,

הערות

  1. 30. וכתנחומא ובמדב"ר שנסמנו בהערה 7, 19.
  2. 31. וברשב"ם כאן לא העתיק "ויקם משה".
  3. 32. ראה גם ס' זכרון על פרש"י כאן [אלא שהוא מפרש (לפי גירסתו בפרש"י – ראה לעיל הערה 5) שעל קושיא זו מתרץ רש"י "להודיע רשעתם כו' כלומר אע"פ שקם משה בעצמו כו'"]. אוה"ח עה"פ.
  4. 33. חיי שרה כג, יז.
  5. 34. ראה גם אוה"ח עה"פ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.