62

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

האמצעי, שבזה תלוי כיצד "יאירו (על גבי) שבעת הנרות".

אך לפי זה צריך להבין את לשון הכתוב בפרשתנו "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות": מכיוון שכאן ניתווסף ציווי במעשה ההדלקה של אהרן, היה הדבר צריך להיאמר בלשון ציווי לאהרן "תאיר שבעת הנרות", ולא "יאירו" שהנרות יאירו24?

ד. מחלוקת רש"י והרמב"ן

והביאור בזה – בהקדם:

בפרשות העוסקות במנורה מוצאים מחלוקת בין רש"י והרמב"ן:

א) בפרשת אמור25, בה נאמר הציווי "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד יערוך אותו אהרן...", כותב רש"י: "זו פרשת מצות הנרות, ופרשת ואתה תצוה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה".

ואילו הרמב"ן שם בפרשת אמור חלוק על רש"י, ומפרש כי "צורך הפרשה הזאת" (פרשת אמור) הוא לגבי הדלקת המנורה, כי "שם (בפרשת תצוה) עוד לא אמר אלא "יערוך אהרן ובניו...", והיה במשמע על המנורה או בלא מנורה אם תשבר או תאבד..., ועכשיו26 אמר בפירוש "על המנורה הטהורה"27 שלא ידליקו אלא על מנורה הטהורה".

זאת אומרת: לפי רש"י פרשת אמור היא הציווי של "פרשת מצות הנרות", ואילו לפי הרמב"ן היא המשך ופרט במצות הדלקת הנרות שבפרשת תצוה, שההדלקה צריכה להיות דווקא על המנורה.

ב) בתחילת פרשתנו מפרש רש"י "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים... אמר לו הקדוש־ברוך־הוא חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות".

הערות

  1. 24. וכמו שהקשה באוה"ח כאן ד"ה בהעלותך. ובאוה"ח מתרץ (לשיטתו) כי הציווי רק על ההכנה (הנרות עצמן), אבל לפי המבואר בפנים לפרש"י, שהציווי כאן גם על אופן הנחת הפתילה – הקושיא במקומה עומדת.
  2. 25. כד, ב־ג.
  3. 26. וגם בנוגע להשמן – לדורות, כמבואר ברמב"ן שם (ובפרשתנו הזכיר בנוגע לפ' אמור – רק המובא בפנים).
  4. 27. שם, ד.
  5. . בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) מפרש בפרשתנו, דהבזיכין "היו עגולות ושוין לכל צד ולא הי' להן שנצין. אלא שהכהן ממשיך הפתילות כפי רצונו וזה נלמד מדהוצרך לצוות את אהרן ולא ציוה את בצלאל לעשות היכר בנרות מקום שיניח בו הפתילות". והיינו כבתחלת ההערה. וצ"ע: נוסף לזה שבפרש"י תרומה מוכח דהנרות עצמן מצודדין, הרי גם בעצמו מפרש שם "שהי' עושה לבזיכין עצמן כמין שנצין שהפתילה מונח בו".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.