26
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהקריבו תמיד של שחר21 [ואף על פי שקרבן פסח לא הביא כל יחיד, אלא היו נמנים עליו בחבורות22 – הרי הדין23 הוא כי גם עולות ראיה ושלמי חגיגה24 ניתן להביא בשותפות].
חוזרת איפוא הקושיא למקומה: מהו המקור וההסבר לדברי אדמו"ר הזקן25 "כיון שבדבר זה עשו בית הלל26 כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יום־טוב"27 (מצד הטעם של בית שמאי "לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש").
ג. דיוקים בלשון אדמו"ר הזקן
גם בגוף דברי אדמו"ר הזקן צריך להבין:
א) לאחר שאומר "כיון שבדבר זה עשו בית הלל כדבריהם" (של בית שמאי) – מה פשר ההוספה "והרבה מישראל נהגו כמותם"? הרי אם לא רק בית שמאי אלא גם בית הלל הקריבו ביום שלאחר היום־טוב – פשוט שכל ישראל נהגו כך! גם: מהו הלשון "הרבה" ולא "כל ישראל"?
ב) מאריכות דברי אדמו"ר הזקן בתחילת הסעיף "לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים, דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביום־טוב עצמו, לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום־טוב בשבילם, כיון שאפשר להקריבן אחר יום־טוב שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה"
הערות
- 21. ודוחק לתרץ כיון שהוצרכו להביא עולות ראי' וגם שלמי חגיגה ושלמי שמחה, משא"כ קרבן פסח, דהרי גם בע"פ הביאו חגיגת י"ד, אף שחגיגת י"ד רשות (רמב"ם שם פ"י הי"ג). וראה משנה למלך הל' כלי המקדש שם אם מקריבים חגיגת י"ד כל היום. ובאנציקלופדי' תלמודית ערך חגיגת י"ד (ע' תרה־ו). אלא שי"ל דבנוגע לק"פ כיון דהחיוב הוא רק ביום זה הוכרחו כולם לדחוק עצמן להקריבו בו ביום, משא"כ ביו"ט דאין הכרח (מאחר שיש תשלומין), לא דחקו כולם ליום א'.
- 22. ראה רמב"ם שם רפ"ב.
- 23. תוספתא חגיגה פ"א, ו.
- 24. כן מפורש בטורי אבן חגיגה (ו, א) ד"ה הראי' (קרוב לסופו) דבשניהם יכולים להשתתף. ובפשטות כ"ה לפי התוספתא. וראה קומץ מנחה להמנ"ח מצוה פח.
- 25. להעיר שגם בלבוש שם משמע דס"ל דב"ה נהגו כב"ש בזה – עיי"ש בלשונו "ואע"ג דבזמן שהי' הב"ה קיים הי' מותר בהספד ותעניות אליבא דב"ה כו'".
- 26. בקונטרס השולחן (להרא"ח נאה) כאן הגי' בשו"ע אדה"ז "ב"ש" במקום "ב"ה" (וכ"כ בס' הגהות אליעזר – הועתק בהוספות לשו"ע אדה"ז הוצאת קה"ת תשה, א) ועיי"ש בביאורו. אבל דוחק להגי' בשו"ע מאחר שכ"ה בכל הדפוסים שתח"י.
- 27. ומה דלא כתב אדה"ז טעם המג"א (או"ח שם סק"ג) בטעם איסור תענית באסרו חה"ש "מפני כשחל עצרת בשבת הי' יום טבוח הקרבנות אחר השבת" – בפשטות הוא מצד קושיית המל"מ (הל' כלי המקדש שם). וראה מה שתי' דבריו במחצית השקל סתכ"ט סק"ח. ברכי יוסף שם סתצ"ד סוסק"ד. ועצ"ע. וראה יד דוד שם יח, א ד"ה מפני.
מצוטט בעמוד אחד
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.