149
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. "העובר על מצות מידות ככופר ביציאת מצרים"
בנוגע לציווי של "מידות ומשקלות" בפרשתנו1 – לגביו אומרת התורה "(לא תעשו עול במשפט במדה... מאזני צדק...) אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" – מביא הרמב"ם2 מ'תורת כהנים'3: "וכל הכופר במצות מידות ככופר ביציאת מצרים שהיא תחילת הציווי. וכל המקבל עליו מצות מידות הרי זה מודה ביציאת מצרים שהיא גרמה לכל הציוויין".
מהי השייכות בין "מצות מידות" – ליציאת מצרים דווקא?
ב
מבאר ה'מגיד משנה'4, כי "השוקל במידה חסרה הוא כעובר עבירה בסתר .. שהוא כופר בהשגחה5 .. ויציאת מצרים היו בה מופתים מחודשים והם מורים על החידוש (=שהעולם נברא יש מאין) ועל ההשגחה".
אך יש להבין: גם גניבה היא "כעובר עבירה בסתר .. שהוא כופר בהשגחה", וכמפורש בחז"ל6 שהחומרה בגניבה לגבי גזילה היא שהאדם "כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן... אינה שומעת" – ואף על פי כן, לא נאמר לגבי כללות איסור גניבה ש"הכופר ב(מצות) גניבה ככופר ביציאת מצרים";
ובדומה לכך כללות איסור אונאה [אשר גם האיסור הכרוך ב"מצות מידות" "נכלל7 בכלל לא8 תונו איש את
הערות
- 1. יט, לה־לו.
- 2. הל' גניבה ספ"ז. נעתק בטור חו"מ סרל"א, ובשו"ע שם (סי"ט) בקיצור לשון. – אבל בשו"ע אדה"ז חו"מ הל' מדות ומשקלות כו' השמיטו (אף שמביא (שם סט"ז) "קשה עונשן של מדות כו'", שהובא בתחילת ההלכה ברמב"ם כאן) – אבל בריש הל' רבית (סעיף ב) הביא (מתו"כ בהר כה, לח. רמב"ם הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ז. טושו"ע יו"ד סק"ס ס"ב) ד"כל המלוה ברבית כאילו כופר .. וביצי"מ". ואכ"מ.
- 3. פרשתנו שם [אלא שבתו"כ מקדים "על תנאי כך הוצאתי אתכם .. שתקבלו עליכם מצות מדות" (ובקרבן אהרן שם מפרש שזהו הטעם ד"כל הכופר במצות מדות כופר ביצי"מ". ע"ש) – והטעם שהשמיטו הרמב"ם (אף שהביאו בסהמ"צ שלו מ"ע רח) י"ל כי ענין זה ("על תנאי כך הוצאתי אתכם") מצינו בעוד כו"כ מצות, ואינו ענין מיוחד ל"מצות מדות". וראה תו"כ שמיני שבהערה 11. לקמן הערה 14].
- 4. ונעתק בב"י לטחו"מ שם. וראה גם פרישה שם. סמ"ע לשו"ע שם סקל"ה. ועוד.
- 5. ראה גם כלי יקר תצא כה, יג. ועוד.
- 6. ב"ק עט, ב.
- 7. ל' החינוך מצוה רנט. ולהעיר שבטושו"ע נכללו "מצות מדות" בהלכות אונאה ומקח טעות (משא"כ ברמב"ם שנכללו בהל' גניבה*, ואונאה כו' – בהל' מכירה).
- 8. בהר כה, יז.
- . וראה רמב"ם שם ה"ב: שהמודד .. גונב (ובחינוך מצוה רנח מוסיף "בלי ספק". ובשו"ע אדה"ז חו"מ שם סוס"ב "גונב ממש"). וראה קרית ביציאת מצרים שהיא תחילת12 הציווי
משנה תורה, הלכות גניבה ז׳ - הטקסט מספריא
השוקל א לחבירו ממשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה המדינה. או המודד במדה חסרה מהמדה שהסכימו עליה הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה.
אע"פ שהמודד ב או השוקל חסר גונב אינו משלם לו תשלומי כפל אלא משלם לו המדה או המשקל. ואין לוקין על לא וזה מפני שהוא חייב בתשלומין.
כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסרה או משקל חסר עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך בכיסך וגו'. ואפילו לעשות המדה עביט של מימי רגלים אסור. שאע"פ שאין זה לוקח ומוכר בה שמא יבא מי שאינו יודע שהיא חסרה וימדוד בה. ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה.
היו המדות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע וזו המדה או המשקל החסרים בלא חותם. הרי זה מותר לשהותם לשאר תשמישי הבית. כיוצא בזה סלע שנפגמה מן הצד לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא יקבנה ויתלנה בצואר בנו שמא יבא אחר ויעשנה משקל. אלא או ישחוק או יחתוך או יקוץ או ישליך לים המלח.
חסרה ועמדה על מחצה יקיים. עמדה על פחות ממחצה או על יתר ממחצה יקוץ עד שיעמידנה על מחצה. ואם לא חסרה אלא פחות משתות יקיים לשאת ולתת בה אבל לא למשקל. של פחות משתות רוב בני אדם מוחלין בו במשא ומתן.
סלע שנפגמה באמצע אסור למכרה להרג או לחרם מפני שמרמין בה את אחרים. אבל נוקבה ותולה אותה בצואר הקטן.
עושה אדם מדותיו סאה וחצי סאה ורובע סאה. וקב וחצי קב ורובע הקב וחצי הרובע ושמינית הרובע. אבל לא יעשה קבים שלא תתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה. וכן במדות הלח עושה הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין. ולוג וחצי [א] לוג ורביעית ושמינית ואחד בשמונה בשמינית. ולא אסרו לעשות שלישית הין ורביעית הין אף על פי שמתחלפין זה בזה הואיל והיו במקדש מימות משה רבינו.
אחד הנושא ג והנותן עם ישראל או עם עכו"ם אם מדד או שקל בחסר עובר על לא תעשה וחייב להחזיר. וכן אסור להטעות את [ב] העכו"ם בחשבון אלא ידקדק עמו שנאמר וחשב עם קונהו אע"פ שהוא כבוש תחת ידיך. קל וחומר לעכו"ם שאינו כבוש תחת ידיך. והרי הוא בכלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול מכל מקום.
וכן במדת הקרקע אם הטעה את חבירו במשיחת הקרקע עובר בלא תעשה שנאמר לא תעשו עול במשפט במדה. במדה זו מדת הקרקע. וכן הוא ענין פסוק זה לא תעשו עול במשפט. לא במשפט המשקל ולא במשפט המדה אפילו מדה קטנה כמשורה.
בני חבורה המקפידים זה על זה שהחליפו חלק בחלק או לוה ממנו מאכל והחזיר לו. עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין ביום טוב.
א המסיג גבול רעהו והכניס מתחום חבירו בתוך תחומו אפילו מלוא אצבע. אם בחזקה עשה הרי זה גזלן. ואם הסיג בסתר הרי זה גנב. ואם בארץ ישראל הסיג הגבול הרי זה עובר בשני לאוין בלאו גניבה או בלאו גזילה ובלאו לא תסיג ואין חייב בלאו זה אלא בארץ שנאמר בנחלתך אשר תנחל.
[ג] קשה עונשן של מדות יתר מעונשן של עריות שזה בינו לבין המקום וזה בינו לבין חבירו. וכל הכופר במצות מדות ככופר ביציאת מצרים שהיא תחילת הצווי. וכל המקבל עליו מצות מדות הרי זה מודה ביציאת מצרים שהיא גרמה לכל הצוויין.
משנה תורה, הלכות מלווה ולווה ד׳:ז׳ - הטקסט מספריא
כל הכותב שטר רבית ה"ז ככותב ומעיד עליו עדים שכפר בה' אלהי ישראל, וכן כל הלוה ומלוה ברבית בינן לבין עצמן הרי הן ככופרים בה' אלהי ישראל וכפרו ביציאת מצרים שנאמר את כספך לא תתן לו בנשך וגו' אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.
שולחן ערוך, יורה דעה ק״ס:ב׳ - הטקסט מספריא
כָּל הַנּוֹתֵן בְּרִבִּית, נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִים, וּכְאִלּוּ כָּפַר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּבֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך כ ז'תקעב ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה א מאותו ספר ב"ק עט, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג מאותו ספר ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א מאותו ספר ב"ק ע"ט, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א ב"ק עט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א ב"ק עט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד ב"ק עט, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה (ג) ב"ק עט, ב
- שארית יהודה שו"ת חשן המשפט סימן ד ב"ק עט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלז המשכיר בית לחבירו על מי חל חובת ביעור ב"ק עט, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ב"ק עט, ב