126
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ועל פי זה מובן מה שהרמב"ם מתחיל את ההלכה "בזמן הזה... אין שם אלא תשובה" – ולא מצרף לכך את יום הכיפורים: כל אופני הכפרה הנמנים קודם ברמב"ם, עוסקים בכפרה על עבירות – וזה כולל גם כפרת שעיר המשתלח ה"מכפר על כל עבירות שבתורה", על ה"חפצא"; ועל כך ממשיך הרמב"ם "בזמן הזה..." – שמכל הענינים המכפרים על עבירות "אין שם אלא תשובה, התשובה מכפרת על כל העבירות", ובמילא אין מקום לצרף אותה עם כפרת יום הכיפורים, שהיא לא על העבירות אלא על הגברא.
[ועל פי זה יומתק מדוע אין הרמב"ם מזכיר את הפרט של "עצמו של יום מכפר" בקשר לזמן הבית (אלא רק בזמן הזה):
על אף שגם בזמן הבית קיימת15, לפי כמה מפרשים16, כפרת האדם מחמת "עצמו של יום הכיפורים מכפר", אמנם, הרי זה בדומה לנאמר "בכלל מאתיים מנה": בזמן הבית עיקר הכפרה היא על־ידי השעיר המשתלח, באופן גדול וחזק יותר, היות שהשעיר מכפר ומבטל את החטאים עצמם; אלא ש"בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה", נותר מכפרת יום הכיפורים רק עניין זה ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר"].
ד. ההבדל בין התשובה הנדרשת לכפרת השעיר ולכפרת יום הכיפורים
על פי זה יש לומר, כי זה שהרמב"ם אומר "ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים" (בלשון סתמי) – ולא "מכפר עם התשובה" וכיוצא בזה – הוא משום שכאן אין כוונתו שהאדם עושה תשובה על חטא מסויים, על ה"חפצא" (כי לתשובה זו יש גדרים ותנאים קבועים, המפורטים ברמב"ם בפרק הבא17), אלא לכך שהאדם – הגברא – הריהו "שב", חוזר בכללותו לה'18.
[ובדומה לפסק הרמב"ם בהלכות שגגות19: "אין יום הכיפורים ולא החטאת ולא האשם מכפרין אלא
הערות
- 15. וכפשטות הפי' בתוספתא סוף יומא (הובא בראשונים ועוד שבהערה הבאה*): חומר .. ביום הכפורים שאין בשעיר שיום הכפורים מכפר בלא שעיר. וראה ירושלמי יומא פ"ח ה"ז.
- 16. ראה הדיעות בזה בתוד"ה דעבד – שבועות יג, א. חי' הרשב"א הריטב"א והר"ן שבועות שם. ובדעת הרמב"ם ראה בהנסמן בהערה 9. ולהעיר גם מדיוק לשון הרמב"ם הל' שגגות פ"ג ה"י – הובא לקמן בפנים סעיף ד (וראה לקמן בפנים סעיף ז).
- 17. פ"ב מהל' תשובה.
- 18. משא"כ "שב מידיעתו" שבחולין ה, ריש ע"ב. וש"נ.
- 19. פ"ג ה"י (והוא מכריתות ז, א – כנסמן בכס"מ שם), הובא (לענין יוהכ"פ) ברמ"א ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תרז.
- . ולכמה מהם (ר"ח, ר"י מיגש, רמב"ן ועוד) הובאה הברייתא בגמ' כאן (יג, ב). וראה רש"י: דתניא חומר .. לא גרסינן לה.
תלמוד ירושלמי יומא ח׳:ז׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵירוֹ. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִיטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו׳. וְאוֹמֵר מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ מַה מִקְוֵה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:
הלכה: וְהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב. מַה טַעַם. וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹו לֹא תִהְיֶה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹו לֹא תִהְיֶה. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר. וְהִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כּוּלָּם וגו׳. [הָדָא אוֹמֵר שֶׁהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִרְהוּר הַלֵּב.]
רִבִּי אוֹמֵר. עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר חוּץ מִן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה מִתְכַּפֵּר לוֹ. וְאִם לָאו אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ. רִבִּי זְבִידָא אָמַר. רִבִּי יָסָא מַקְשֶׁי. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא תְשׁוּבָה. רִבִּי אַשְׁיָין רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר אֶלָּא בִתְשׁוּבָה. הָא מִיתָה מְכַפֶּרֶת בְּלֹא תְשׁוּבָה. תַּנֵּי. יוֹם מִיתָה כְיוֹם תְּשׁוּבָה. מָאן תַּנִּינָתָהּ. רִבִּי. הֲוֵוי הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. דְּלֹא כְרִבִּי.
שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלשָׁה הֵם חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו׳. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד. אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִמְחוֹל לוֹ. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. הָעוֹבֵר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְהַיִּיסּוּרִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ לֹא בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא בַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְהַיִּיסוּרִין מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ. וְהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת בַּיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. אִם אֵין שָׂעִיר. הַיּוֹם מְכַפֵּר. כֵּיצַד הוּא מְכַפֵּר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר. בַּסּוֹף. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת. מָרַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה כְבַר כִּיפֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנַנְיָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי חֲנַנְיָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּבַיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין בַּשָּׂעִיר. שֶׁיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר. וְהַשָּׂעִיר אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר. שֶׁהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד. וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִיתְּתָבִת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וִיכַפֵּר מִיָּד.
שְׁמוּאֵל אָמַר. הָהֵן דְּחָטָא עַל חַבְרֵיהּ צָרִיךְ מֵימַר לֵיהּ. סָרְחִית עֲלָךְ. וְאִין קַבְּלֵיהּ הָא טַבָּאוּת. וְאִין לָא. מֵייתֵי בְנֵי נַשׁ וּמְפַיִֵיס לֵיהּ קּוֹמֵיהוֹן. הָדָא הוּא דִכְתִיב יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים. יַעֲשֶׂה שׁוּרָה שֶׁלְאֲנָשִׁים. וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי. אִם עוֹשֶׂה כֵן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וְחַיָיתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה. מִית. צָרִיךְ מְפַיְיסָתֵיהּ עַל קִיבְרֵיהּ וּמֵימַר. סָרְחִית עֲלָךְ.
תֵּנַּי. עֲבֵירוֹת שֶׁנִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֵן בַּיּוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁעָבַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֵן יוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. אִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִיוַּולְתּוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. מַה מְקַיֵּים רִבִּי לִיעֶזֶר טַעֲמוֹן דְּרַבַּנִן. כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִיוַּולְתּוֹ. בְּשׁוֹנֶה בְאוֹתָהּ הָעֲבֵירָה. מַה מְקַיְּימִין רַבַּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. שֶׁלֹּא יְהוּ בְעֵינָיו כְּאִילּוּ לֹא עֲשָׂאָן. אֶלָּא כְּשֶׁעֲשָׂאָן וְנִמְחַל לוֹ.
מִצְוַת הַוִּידּוּי עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִֻם חֲשֵׁיכָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּעַרְבִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּשַׁחֲרִית. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמוּסָף. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמוּסָף צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמִנְחָה צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּנְעִילָה. שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְוִידּוּי. כֵּיצַד הוּא מִתְוַדֶּה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. רִבּוֹנִי. חַטָאתִי וּמוֹרַע עָשִׂיתִי. וּבְדַעַת רָעָה הָיִיתִי עוֹמֵד. וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אֵינִי עוֹשֶׂה. יְהֵי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ יּיּ אֱלֹהָיי [שֶׁתְּכַפֵּר לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי] שֶׁתִּמְחֹוֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַיי. וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לִי עַל כָּל חַטָּאוֹתַיי.
תַּנֵּי. צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי עֲקִיבָה. מִי גָרַם לָהֶם. אָנִי. שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב. לָמָּה. שֶׁאֵין חֲמוֹר (נוֹקֵק) [נוֹהֵק] מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁלְחָרוּבִין.
כָּתוּב מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ. מַה הַמִּקְוֶה מְטָהֵר אֶת הטְּמֵאִים. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא מְטָהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּילּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.
משנה תורה, הלכות שגגות ג׳:י׳ - הטקסט מספריא
אין יום הכפורים ולא החטאת ולא האשם מכפרין אלא על השבים המאמינים בכפרתן אבל המבעט בהן אינן מכפרין בו כיצד היה מבעט והביא חטאתו או אשמו והוא אומר או מחשב בלבו שאין אלו מכפרין אף על פי שקרבו כמצותן לא נתכפר לו וכשיחזור בתשובה מבעיטתו צריך להביא חטאתו ואשמו וכן המבעט ביוה"כ אין יום הכפורים מכפר עליו לפיכך אם נתחייב באשם תלוי ועבר עליו יום הכפורים והוא מבעט בו הרי זה לא נתכפר לו וכשיחזור בתשובה אחר יוה"כ חייב להביא כל אשם תלוי שהיה חייב בו:
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך ל ‹ וישלח ‹ שיחה ג ‹ 166 לקו"ש חכ"ז ע' 126
- כרך לד ‹ עקב ‹ שיחה ב ‹ 63 לקו"ש חכ"ז ע' 126
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תנב כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך א ויגש שיחה א מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר כריתות ז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד כריתות ז, א
- תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט כריתות ז, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב כריתות ז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים א כריתות ז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים טז כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח כריתות ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים כריתות ז, א