108
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מיוחד נוסף, שהקדוש־ברוך־הוא מבשר מלכתחילה: "כי תבואו אל ארץ כנען... ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"7.
בכך יש שני פירושים הנראים מנוגדים:
א) בפירוש רש"י על התורה, וכן במדרש8, נאמר9: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם10, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם .. על ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן".
ב) בזהר11, לאחר הבאת ההסבר שלעיל – "לאשכחא מטמונין דאטמרן בביתייהו" – נאמר, שכיון שהכנענים היו עובדי עבודה זרה, לכן שרתה בבתיהם "רוח מסאבא", רוח טומאה. ולפיכך "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"12, כדי שבני ישראל ינתצו את הבתים ויסלקו על ידי כך את רוח הטומאה. את הבתים החדשים שיבנו ישראל אחר־כך הם צריכים לבנות מ"אבנים אחרות .. ועפר אחר"13, וכך יחיו ישראל "בקדושה ובדיורא קדישא".
יוצא מכך, ש"ונתתי נגע צרעת בבית..." היה משום שתי סיבות מנוגדות14: א) מפני הטוב הרב שהיה צפון בבתים15. ב) מפני הפחיתות – "רוח מסאבא" – שהיתה בהם, אשר חייבה את החרבתם.
יותר מכך: מובן, שב"ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" אין הכוונה שבכל הבתים ב"ארץ אחוזתכם" יתן הקדוש־ברוך־הוא "נגע צרעת", שהרי חידוש כה עצום צריך היה להיכתב במפורש16, אלא הכוונה היא לחלק
הערות
- 7. פרשתנו שם.
- 8. ויק"ר (פי"ז, ו).
- 9. לשון רש"י. ובויק"ר שם בכמה שינויים (נת' בלקו"ש חל"ב ע' 91 ואילך).
- 10. לשון זה (בשורה .. עליהם) הובא גם בתו"כ עה"פ; הוריות י, א (וראה פרש"י ופי' הרא"ש שם).
- 11. תזריע נ, א.
- 12. ראה גם כלי יקר פרשתנו עה"פ (בסופו) בשם י"א.
- 13. פרשתנו יד, מב.
- 14. כדמוכח בזהר שם ("אי עובדא דא הוה לאשכחא מטמונין בלחודוי") שאינם ב' פירושים דפליגי, כ"א ש"בשביל ב' טעמים בא הצרעת בבתים" (ניצוצי אורות שם). – באור החמה לזהר שם (ע"ב) מפרש ד"לעיל דחו אותו הטעם דהי' לאשכחא מטמוני הכנעניים" [ולהעיר ממ"ש לזהר שם ע"א ד"ה אשתמודען "שיש ב' מיני נגעים קצתם הי' ליסורים לבד וקצתם היו לאשכחא מטמונים"]. אבל גם לפירוש זה הרי עכ"פ לדעת ר"ש בזהר שם (ע"ב) "בא להכריע שני הפי' כי כולם דברי אלקים חיים". ולהעיר מאלשיך פרשתנו כאן דנגעי בתים באים, הן "למען ייסר בעליו על עון אשר חטא" והן כדי ליתן לו אוצרות כשכר על "איזה מעשה טוב אשר עשה" – "שני הפכים לאיש אחד על שני גופי מעשיו". ע"ש.
- 15. ראה גם זהר שם, ב.
- 16. וראה חינוך (מצוה קעז) "בקצת בתים". אבל להעיר מאור החמה הנ"ל "כדי שלא יהי' עליהם לטורח לבנות כל א"י מחדש כי כולה מלאוה הכנעניים מגילוליהם". – בפ' ואתחנן (ו, י־יא) מפורש "לתת לך גו' ובתים גו'", אבל בויק"ר ובזהר שם, שכוונת הכתוב "ובתים מלאים כל טוב" היא להמטמוניות כו' שנתגלו ע"י (הנגעים ו)ניתוץ הבית.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- יא - שנת תשי"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, לקו"ש חכ"ז ע' 108
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ז ע' 108
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.