101
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "קרבנו של מצורע זה עלי"
בסיום הלכות מחוסרי כפרה פוסק הרמב"ם1: עשיר שאמר קרבנו של מצורע זה עלי*, והמצורע היה עני, הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי יד הנודר משגת. ועני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי, והיה המצורע עשיר, הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי זה הנודר2 חייב בקרבנות עשיר".
לכאורה, אין מובן: במקרה הראשון – מדוע חשוב אם "יד הנודר משגת", אשר משום כך צריך להביא קרבנות עשיר – והרי אדם זה התחייב להביא "קרבנו של מצורע זה", ומצורע זה הוא עני, ומדוע אפוא עליו להביא קרבנות כשל מצורע אחר – מצורע עשיר?
נאמר בגמרא3: "ואף־על־גב דמדירו (=למרות שהנודר) עשיר (בתמיהה4) ואם דל הוא אמר רחמנא (=בפסוק מדובר על עני) ולא דל הוא". אך השאלה היא: הרי הנודר אינו חייב כלל וכלל בקרבן מצורע, אלא התחייב להביא את חובו של העני – ומנין לנו שבמקרה כזה חלה עליו חובה להביא קרבנות עשיר5? הרי אין כאן כלל וכלל מציאות של מצורע עשיר?!
במקרה השני אינו מובן הניסוח של הרמב"ם – "שהרי זה הנודר חייב בקרבנות עשיר": לכאורה, צריך היה הרמב"ם לומר "שהרי זה המצורע חייב בקרבנות עשיר", כלומר, משום שהמצורע עשיר, חייב הנודר, החפץ לפטור את חובת המצורע העשיר6, להביא קרבנות עשיר.
ב. סתירה בין ההלכות?
תמיהה נוספת מתעוררת בענין זה:
את ההלכה המוזכרת לעיל מציין הרמב"ם כבר לפני כן, בהלכות מעשה
הערות
- 1. ממשנה וגמרא ערכין (יז, א־ב).
- *. כ"ה בדפוס רומי רמ ועוד, וכן הועתק בכס"מ (וכל' המשנה שם). וכ"ה בהל' מעה"ק שהובא לקמן בפנים. – אבל בדפוסים הנפוצים "עליו" (אף שבבבא הב' הגירסא "עלי").
- 2. כן הוא בכל הדפוסים שראיתי.
- 3. ערכין שם, סע"א.
- 4. רש"י. ובקרבן אהרן לתו"כ פרשתנו (יד, כא) מפרש: שאיך יתכן שעשיר יביא קרבן עני וזה הקרבן לא התירה אותו התורה אלא למי שהוא דל כו' (ע"ש). וראה הערה הבאה.
- 5. ובפרט את"ל ד"מה שהתורה פטרה עני מקרבן עשיר" הוא (לא "משום דאין לו", "מחמת עוני", אלא) ד"הדין כך", הוא "פטור בעצם" (צפע"נ להל' נזירות פ"ח הי"ח. שם קונטרס השלמה כו, ב). וראה לקמן הערה 30.
- 6. ראה לקמן סעיף ג והערה 17.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.