99

ויש לומר שאלו הם שני סוגי הנגעים: נגעי עור בשר, ונגע במקום שער – נגעי ראש וזקן:

"לשון הרע" שהיא "מעשה פטפוטי דברים"⁵³, ענין חיצוני אצל האדם – גורמת נגעים בשאר חלקי הגוף בעור הבשר, שהם מדריגה נמוכה אצל האדם; ואילו "גסות הרוח" הבאה וקשורה עם "מקום" פנימי באדם – נוגעת במקום גבוה של האדם בראש⁵⁴ (או בזקן).

אך הרמב"ם אומר⁵⁵ אודות נגעים רק שהם באים מצד לשון הרע, ומסביר שהחטא בכך, כי סוף סוף מביא החטא בדיבור "לדבר באלקים וכופרין בעיקר".

ועל פי זה יש לומר, שזהו החילוק לדעת הרמב"ם בין נגע עור בשר בכלל ובין נגעי הראש וזקן – נתק: כל זמן שחטא האדם הוא רק "שיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע"⁵⁶, קשורים הנגעים עם עור הבשר שבגוף, אך בשעה שזה מביא אותו "לדבר באלקים וכופרין בעיקר", ענין הקשור בדעות, אזי באים הנגעים בראש (וזקנו) – נתק.

ח. נגע בראש – בעקבות עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם

למקום

ועל פי זה יש לבאר החילוק בין דעת רש"י והרמב"ם: לדעת רש"י – נגעים באים על לשון הרע וגסות הרוח, למרות שהם שני דברים, אך הם באותו סוג – חטא שהוא (בעיקר) כלפי חבירו, לכן לומד רש"י שנגעי הראש והזקן – נתקים, אינן סוג שונה, אלא "כך שמו של נגע שבמקום שער".

אך לדעת הרמב"ם שנגעי הראש קשורים עם כפירה בעיקר, זהו לגמרי סוג אחר מהנגעים שבעור בשר שבאים על לשון הרע.

לכן מחלק הרמב"ם את נגעי הראש בתור סוג אחר של נגע, ובפרק בפני עצמו לבסוף כל נגעי אדם, להיותו במידה מסויימת, נבדל גם בחומרתו, משאר נגעים שבעור הבשר.

ועל־ידי הלימוד בפרשת נגעים בתורה שבכתב ותורה שבעל־פה, הרי זה גופא מעורר על הזהירות מעבירות שעליהם נגעים באים, זהירות בתכלית, עד שהדבר מביא לעשות היפך מהנ"ל – כסיום הרמב"ם בלימוד הלכות אלו: מביא ל"שיחת כשרי ישראל"⁵⁷, ש"אינה⁵⁸ אלא בדברי תורה וחכמה,