97

ו. "נתק" הוא סוג שונה לגמרי של נגע

על פי כל הנ"ל יובן גם ההבדל בין שיטת רש"י ושיטת הרמב"ם – האם העובדה שקרחת וגבחת אינן מקום שיער היא טעם לכך ששיער לבן לא מהווה שם סימן טומאה:

לפי רש"י, המילים "קרח הוא" (המציינות שאין זה "מקום שער") באות רק לשלול שאין זה "מקום שער" כמו ראש וזקן³⁷, אך אין זה "גרוע" יותר מאשר שאר חלקי הגוף (עור הבשר). ולכן, אין טעם ששיער לבן לא יהיה כאן סימן טומאה – אלא בדיוק כמו בשאר הגוף, שאינו "מקום שיער" כמו ראש וזקן, ושער לבן מהווה שם סימן טומאה⁴⁰.

אך שיטת הרמב"ם היא – כפי שהוא פוסק בהלכות טומאת צרעת⁴¹ – ש"נגעי הראש והזקן הוא שיפול השיער שבהן מעיקרו וישאר מקום השיער פנוי וזה הוא הנקרא נתק .. בין שהיה מראהו עמוק בין שלא היה עמוק..."⁴². זאת אומרת ש"נתק" ("נגעי הראש והזקן") הוא סוג אחר של נגע⁴³;

וזה שקרחת וגבחת מטמאות בנגעים – אין זה ענין שבדרך ממילא (כמו לשיטת רש"י), שמכיוון שאין שערות הרי זה בדרך ממילא כמו עור הבשר – אלא: קודם צריך לחול על כך גדר של "קרח הוא" ש"אינה ראויה לגדל שער"⁴⁴ (או שפעולות האדם גרמו לנשירת שערו "אף על פי שראוי לגדל לאחר זמן הואיל ואבד כל שיער ראשו עתה הרי זה נקרא קרח או גיבח"⁴⁴), ואז ישנו לימוד מיוחד ש"הקרחת והגבחת מטמאות" כמו עור הבשר, כמו שהרמב"ם מביא⁴⁵ "שנאמר בהן כמראה צרעת עור בשר" (לא כמו שיטת רש"י שיודעים זאת מהמילים "קרח הוא" עצמן).

זאת אומרת: לדעת הרמב"ם קרחת וגבחת אינן אותו סוג של נגע כמו נגעי עור הבשר⁴⁶.

וזהו מה שהרמב"ם מסביר – "ולפי שאין בהן שיער אין השיער הלבן סימן