96

ניחא אילו היינו למדים שנגעי נתקים פירושם נשירת שערות הראש, מובן מדוע הפסוק צריך לומר כאן "קרח הוא", משום שבכך מוסבר ההבדל בין "נתק" שהוא נגע, ובין מי ש"ימרט ראשו"³⁴:

בשעה שנשרו שערות באמצע הראש וישנם שערות המקיפות את המקום מכל צד, הרי זה ענין של "חולי" במקום זה, ולכן זהו "נגע" – "נתק"; אך בשעה שאצל אחד נמרט כל השער מכל צדדי הראש, אזי "קרח הוא" – זו תופעה טבעית באדם "כי בטבעי בני אדם רבים שיקרח להם מיעוט השער בצדדי הראש לאחור או לפנים, ואין הניתוק בהם חולי אחר אלא הרי הוא כשאר הגוף"³⁵, ולכן "טהור הוא".

אך לפי פירוש רש"י שלא זהו ההבדל בין נתקים ו"כי ימרט ראשו", נדרש ביאור: מדוע מוסיף הפסוק "קרח הוא (טהור הוא)"?

לכן לומד רש"י שהפסוק בא ללמד לא (רק) טהרה מטומאת נתקין, שאינו נידון בסימני ראש וזקן... אלא גם ובעיקר – שהוא נידון בסימני נגעי עור בשר. כדלקמן.

ה. כשאין זה מקום שער בו יתכן "נתק" – חל ממילא דין של נגע רגיל

בעור הבשר

ההבדל בין שתי הדעות הנ"ל בנוגע לנתקים, היא חילוק בעצם הגדרתו של "נתק": האם נתק שונה מנגע עור בשר רק בנוגע למקום הנגע, או שזהו סוג אחר של נגע. ולבירור זה יש השלכה מעשית לגבי קרחת וגבחת.

בתחילת פרשת נתקים³⁶ "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן", מפרש רש"י: "בא הכתוב לחלק בין נגע שבמקום שער לנגע שבמקום בשר, שזה סימנו בשער לבן וזה סימנו בשער צהוב".

זאת אומרת: לדעת רש"י אין אלו שני סוגים של נגעים. אלא הם באותו סוג, והחילוק ביניהם הוא רק "במקום", שמחמת הבדל זה במקום נובע הבדל (אבל רק) בסימני הטומאה של הנגע, ש"במקום בשר" הנגע "סימנו בשער לבן" ו"במקום שער" הנגע "סימנו בשער צהוב". והסיבה שהוא נקרא בשם אחר – "נתק", הוא כפי שרש"י אומר: "כך שמו של נגע שבמקום שער", זהו רק שינוי השם.

ועל פי זה מובן ההכרח לפרש שהפסוק "קרח הוא טהור הוא" בא לומר (לא רק ש"טהור מטומאת נתקין, שאינו