92
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. פירוש רש"י על "קרח הוא טהור הוא"
בפסוק1 "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא", מתעכב רש"י על המילים "קרח הוא טהור הוא" ומפרש: "טהור מטומאת נתקין, שאינו נדון בסימני ראש וזקן שהם מקום שער,¥ אלא בסימני נגעי עור בשר, בשער לבן ומחיה ופשיון".
הטעם לכך שרש"י אינו מפרש את הפסוק כפשוטו [ש"טהור הוא" בא לשלול סברא שעל־ידי "ימרט ראשו" יהיה האדם טמא], אלא ש"טהור מטומאת נתקין", יש לומר לכאורה2, ובהקדים:
בנוגע לטומאת נתקין מוצאים מחלוקת3: הרמב"ן4 לומד שנתק פירושו "ניYק מWם¦ השער¥ ", שנשר מראשו או מזקנו שער בשטח כ"גריס", ולכן, אם באותו מקום "נולד שם
ג השער הזה הצהוב הדק הלקוי, הוא סימן טומאה"5.
אמנם רש"י6 לא מפרש כך. על הנאמר בפסוק קודם לכן "נתק הוא"7 אומר רש"י – "כך שמו של נגע שבמקום שער" (וכאשר בנגע שבמקום שער נוצר סימן של שער צהוב או פשיון, אז הוא נטמא8), ואינו מפרש שהנגע מתבטא ב"נתק" – בעצם העובדה ש"ניYק מWם¦ השער".
ולפי זה: אילו היינו למדים שנתק ענינו ש"ניתק משם השער" אזי אפשר לפרש בפשטות, שהפסוק "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא", הבא לאחר פרשת נגעי נתק, בא לשלול את הסברא ש"ימרט ראשו" יוצר טומאה (כי זהו נגע בראש וזקן – נתק – שהרי נשר שם מהשער שבראש),
מבהיר איפוא הפסוק שבשעה ש"ימרט ראשו" (או מלפניו או מלאחריו), אין זה נתק – נגע בראש,
הערות
- 1. תזריע יג, מ.
- 2. ראה ספר זכרון כאן בתחלתו. באר יצחק. ואולי כוונתן כבפנים.
- 3. בהבא לקמן ראה בארוכה רמב"ן עה"ת פרשתנו יג, כט.
- 4. עה"ת שם. וכ"ה בראב"ע וספורנו יג, ל. וכ"ה לדעת הרמב"ם הל' טומאת צרעת רפ"ח, הובא לקמן בפנים סעיף ו. פי' הראב"ד לתו"כ פרשתנו יג, כט (ריש פרשה ה). ועוד.
- 5. ל' הרמב"ן שם. ומחלוקת בפ"ע אם במקום החלק שנתק משם השער צריך שיהי' (גם) בהרת כו' – שינוי בעור הבשר, כהובא ברמב"ן שם. וראה השגות הראב"ד הל' טומאת צרעת שם ובפי' לתו"כ שם. תוי"ט רפ"י דנגעים. משנה אחרונה שם. ועוד.
- 6. הובא ברמב"ן שם.
- 7. יג, ל.
- 8. כהמשך הפרשה.
משנה תורה, הלכות טומאת צרעת ח׳ - הטקסט מספריא
נגעי הראש והזקן הוא שיפול השיער שבהן מעיקרו וישאר מקום השיער פנוי וזה הוא הנקרא נתק ואין נתק פחות מכגריס המרובע בין שהיה מראהו עמוק בין שלא היה עמוק ולא נאמר עמוק בנתקין אלא לומר לך מה מראה עמוק בידי שמים אף נתק המטמא בידי שמים להוציא שנתקו אדם שהוא טהור והאשה והסריס שהעלה זקנם שיער הרי זה מיטמא בנתקים:
הנתקין מטמאין בשני סימנים בשער צהוב דק ובפשיון ויש בהן הסגר שני שבועות וכל זה מפורש בתורה כיצד מי שנולד לו נתק בראשו או בזקנו אם היו בו שתי שערות צהובות דקות ולא יותר ואין שם בנתק שיער שחור כלל יחליט לא היה בו שיער לא שחור ולא צהוב יסגיר שבוע אחד ובשביעי רואהו אם נולד בו שיער צהוב דק או שפשה הנתק יחליט נולדו בו ב' שערות שחורות יפטור אותו לא פשה ולא נולד בו שיער צהוב ולא שיער שחור יגלח סביבות הנתק ולא יגלח הנתק ויסגיר שבוע שני וחוזר ורואהו בסוף שבוע שני אם פשה הנתק או נולד בו שיער צהוב דק יחליט לא נולד בו כלום יפטור שאין הסגר בנתקין יתר על שני שבועות ואם אחר שפטרו נולד בו שיער צהוב או פשה יחליט:
כיצד מגלחין את הנתק מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהיה ניכר הפשיון ותגלחתו כשירה בכל אדם שנאמר והתגלח וכן כשירה בכל דבר ואפילו היה נזיר ה"ז מגלח הסגירו ולא גילחו הרי זה מוסגר:
שיער צהוב האמור בתורה הוא שיהיה כתבנית הזהב וזה שנאמר דק הוא שיהיה קצר אבל אם היה ארוך אף על פי שהוא צהוב כתבנית הזהב אינו סימן טומאה:
שתי שערות הצהובות הדקות סימן טומאה בין שהיו זו בצד זו בין שהיו מרוחקות זו מזו בין שהיו באמצע הנתק בין שהיו בסוף הנתק בין שקדם הנתק את השיער הצהוב בין שקדם השיער הצהוב את הנתק הרי הוא סימן טומאה והוא שיהיו ניטלות בזוג כמו שביארנו בשיער הלבן:
השיער השחור המציל בנתקין אין פחות מב' שערות ואינן מצילות עד שיהיו אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן בין שהיו זו בצד זו בין שהיו מפוזרות והוא שיהיו באמצע הנתק וישאר מן הנתק פנוי בין השיער השחור שבתוכו ובין השיער שחוצה לו כדי צמיחת שתי שערות אבל אם נשארו השתי שערות השחורות בצד הנתק בסופו אינן מצילות כיצד מצילות שאם נשאר בתוך הנתק שתי שערות שחורות אע"פ שנולדה בנתק שיער צהוב דק או שפשה ה"ז טהור החליטו בשיער צהוב או בפשיון וצמח בנתק שתי שערות שחורות טהר הנתק ומצילות מיד הפשיון ומיד השיער הצהוב בין שצמחו באמצע הנתק בין שצמחו בסופו שהצומח מציל בכ"מ והנשאר אינו מציל עד שיהיה רחוק מן הקמה שתי שערות:
שתי שערות שצמחו אחת שחורה ואחת לבנה או צהובה אחת ארוכה ואחת קצרה אינן מצילות:
נתק שהוחלט בשיער צהוב או בפשיון ונולד בו שיער שחור וטיהר אף על פי שהלך השיער השחור הרי זה טהור עד שיוולד בו שיער צהוב אחר או יפשה פשיון אחר מאחר שהלך השיער השחור שנאמר נרפא הנתק טהור הוא כיון שנתרפא טהור הוא אע"פ שסימני טומאה במקומן:
החליטו בשיער צהוב בין שהחליטו בתחילה בין שהחליטו בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני או שהחליטו אחר הפיטור והלך השיער הצהוב ונולד בו שיער צהוב אחר או שנולד לו פשיון הרי זה מוחלט כשהיה וכן אם החליטו בפשיון בין בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני או אחר הפיטור והלך הפשיון וחזר פשיון אחר או שנולד לו שיער צהוב הרי זה מוחלט כשהיה עד שלא ישאר סימן טומאה או עד שיצמיח בו שתי שערות שחורות:
שני נתקים זה בצד זה ושטה של שיער שחור מפסקת ביניהן ונפרץ השיער השחור (ונתק) ממקום אחד הרי הוא כמות שהיה שהשיער השחור הנשאר ביניהן הרי הוא בצד הנתק נפרצה השטה משני מקומות טהור שהרי הנשאר מן השטה באמצע הנתק וכמה יהיה בכל פרצה מהן אין פחות ממקום צמיחת שתי שערות ואם היתה פרצה ממקום אחד כגריס ה"ז טמא שהפרצה עצמה נתק אחר והרי שיער שחור בצידו ואינו כנוס לתוכו נתק שהשיער השחור מקיפו ונתק אחר מקיף את השיער השחור נפרץ השיער שביניהן ממקום אחד טמא שהנתק הפנימי לא ניצל שהרי השיער השחור בצידו לא בתוכו נפרץ השיער משני מקומות טהור ואפילו היתה פרצה כגריס שהרי הנתק הפנימי והחיצון נעשו נתק אחד ושיער שחור באמצע והוא שתהיה הפרצה כדי צמיחת שתי שערות או יתר:
נתק שהיה חוט יוצא ממנו וכן ב' נתקין שחוט יוצא מזה לזה אם יש ברוחב החוט הנתוק כדי צמיחת שתי שערות זוקקין ליטמא בשיער צהוב דק ופשיון ומצילין בצומח בו אבל שיער שחור הנשאר באותו החוט אינו מציל עד שיהיה רוחב החוט כגריס:
מי שהיה בראשו נתק כגריס ופשה הנתק [על] כל ראשו ולא נשאר שם שיער כלל אלא פחות משתי שערות ה"ז טהור בין שניתק כולו מתוך הסגר או מתוך החלט או אחר הפיטור שנאמר קרח הוא טהור הוא וכן אם היה הנתק בזקנו וניתק כל זקנו ה"ז טהור ואף על פי שאין זה מפורש בתורה שבכתב קבלה היא שאם הלך כל שיער הזקן טהור הוא ויתטמא עור הזקן שקרח בנגעי עור הבשר כמו שביארנו:
הבא בתחלה וכל ראשו נתוק או כל זקנו נתוק יסגיר שבוע אחד אם לא נולד לו שיער צהוב יסגיר שבוע שני אם נולד לו שיער צהוב דק טמא לא נולד לו יפטר נולד לו אחר הפיטור שיער צהוב הרי זה מוחלט נולד לו שיער שחור ה"ז טהור הבא כולו נתוק ראש או זקן ונולד לו שיער שחור טהור כמו שביארנו הלך השיער השחור טמא משום פשיון:
הראש והזקן אינן מעכבין זה את זה ואינן מצטרפין זה עם זה ואין פושין מזה לזה שנאמר צרעת הראש או הזקן מלמד שהן חשובין שנים ואי זהו זקן מהפרק של לחי העליון עד פיקה של גרגרת מותח את החוט מאוזן לאוזן כל שמן החוט ולמעלה הרי הוא מכלל הראש ומן החוט ולמטה מכלל הזקן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.