48
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
המסיים, כדלעיל, "וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות". אם נאמר שלפי הרמב"ם הכוס החמישית אינה חובה ככל, צריך היה הרמב"ם לומר בקצרה "וכוס זה אינו חובה"9. אך מן ההרחבה בלשון הרמב"ם נראה, שגם הכוס החמישית היא "חובה", אלא ש"אינו חובה כמו ארבעה כוסות" – ה"חובה" אינה גדולה כל כך כמו ארבע הכוסות10.
וכך נאמר בר"ן במסכת פסחים11, האומר על דברי רבי טרפון:
דד' כוסות חובה, וחמישי רשות, ואם רצה לשתות אומר עליו הלל הגדול, אי נמי דמצוה מן המובחר12 לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול, והיינו לישנא דאומר עליו הלל הגדול, וכך מטין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק אחרון מהלכות חמץ ומצה,
כלומר, הוא מסביר שדעת הרמב"ם היא, שהכוס החמישית היא מצוה מן המובחר13, ומשום כך מוסיף הרמב"ם "וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות" – שלמרות ש"יש לו למזוג", שזוהי מצוה מן המובחר, למרות זאת "וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות".
אך פירוש זה אינו ברור כל כך מלשון הרמב"ם, כי לפי זה צריך היה הרמב"ם לציין במפורש, כלשונו במקומות אחרים: ומצוה מן המובחר למזוג כוס חמישי ולומר עליו את הלל הגדול, וכדומה.
ואילו מלשון הרמב"ם נראה, שאמנם, יש כאן חובה, אך אין זו ממש מצוה מן המובחר, ולכן הוא רק מציין "ויש לו למזוג..."14.
הערות
- 9. או שגם תיבות אלו מיותרות. דמכיון שלשון הרמב"ם "ויש לו" בכ"מ מורה על היתר לא על חיוב (ראה לדוגמא הל' תפלה פ"ג ה"ד. ה"ז. ועד"ז בכמה מקומות בספרו), אינו צריך להסיום "וכוס זה אינו חובה". ועוד דאז הו"ל להרמב"ם לומר "ורשאי למזוג" או "ויכול" וכיו"ב (ראה עד"ז ברמב"ם הוצאת פרענקל בשינוי נוסחאות גירסא "ויכול" "רשאי" בסוף דברי הרמב"ם כאן "ויש לו לגמור את ההלל כו'").
- 10. ומה שהרמב"ם – בפועל לא מזג כוס חמישי (ע"פ עדות בנו הנ"ל) אף שפסק כן בספרו כנ"ל, צע"ג, והחשש שהרואה יטעה שצריך לשתות חמשה כוסות – לא מצינו כיו"ב שזה יפטרו מחיוב שעליו. – ואולי חזר בו מהפס"ד בספרו (ודלא כפי' המעשה רוקח – שבלאה"כ צע"ג איך אפשר ליישבו בלשון הרמב"ם). ובכל אופן צע"ג שלא העיר הר"א על הסתירה ממש"כ בס' הי"ד. וראה לקמן הערה 48.
- 11. הובא (בחלקו) בב"י שם.
- 12. ראה גם השגות הראב"ד לרי"ף פסחים שם: ומצוה לעשות כדבריו (כדברי ר"ט) .. ות"ק נמי לא יפחתו לו מד' כוסות קאמר אבל הוסיף עליהם חמישי הרי זה משובח. וראה בארוכה הגדה שלמה שם.
- 13. אבל י"ל דמ"ש הר"ן "וכך מטין דברי הרמב"ם" קאי רק על כללות דבריו, שמפרש בגמ' שר' טרפון אינו חולק עם תנא דידן, ולא כדעת בעל המאור שם.
- 14. ואולי י"ל דלכן כתב "וכך מטין דברי הרמב"ם", היינו שרק נוטין לצד זה היינו דלא הוי רשות, אבל אין דעת הרמב"ם דהווי מצוה (מן המובחר).
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
הא למדת שזמן מנחה גדולה משש שעות ומחצה עד תשע שעות ומחצה וזמן מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה עד שישאר מן היום שעה ורביע ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה.
מצוטט ב־5 עמודים
תורת מנחם 5
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*, ז' אדר-שני ה'תשי"א לקו"ש חכ"ז ע' 48
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד לקו"ש חכ"ז ע' 48
- יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו. לקו"ש חכ"ז ע' 48
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ז ע' 48
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ז ע' 48
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

