44

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. מדוע נקבע זכרון נס שבת הגדול – ליום

בשבוע ולא בחודש?

בנוגע לשבת הגדול, שנקבע לזכר הנס שהתרחש לפני יציאת מצרים, ביום העשירי בניסן, שחל אז ביום השבת (וכקביעות שנה זו1, תשמ"ו) – ידועה השאלה2:

מדוע נקבע זכרון יום זה ליום בשבוע – שבת, ולא ליום בחודש (עשירי בניסן) "כדרך שנקבעו כל המועדים"3?

ואדרבה: הרי הנס של שבת הגדול4 היה קשור עם לקיחת השה לקרבן פסח, לקיחה שנקבעה בציווי השם ליום בחודש5, כמפורש בפסוק6: "בעשור לחודש הזה ויקחו גו'" – ואם כן, קביעות יום זכרון נס זה בוודאי הייתה צריכה להיות קשורה עם היום בחודש – עוד יותר מאשר קביעות כל המועדים?

רבינו הזקן בשולחן־ערוך שלו7 מביא את התירוץ של ה'מגן אברהם'7: "לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול".

אך מכיוון שכל ענייני התורה הם בתכלית הדיוק, מסתבר לומר, שזה שקבעו את זכרון הנס ליום בשבוע – ושינו מ"דרך שנקבעו כל המועדים" – הוא לא רק8 מצד ענין צדדי9, אלא גם משום שלנס של יום זה, יש שייכות פנימית לימי השבוע יותר מאשר לימי החודש.

[ובדומה למבואר10 אודות "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת" בו "אין תוקעין" בשופר (במדינה, מחוץ למקדש) משום "גזירה דרבה"11 (=גזירתו של רבה, מחשש לטלטול השופר ברשות הרבים) – שהטעם

הערות

  1. 1. ראה לקמן הערה 31.
  2. 2. ראה בארוכה ג"כ טושו"ע או"ח סי' תל.
  3. 3. לשון אדה"ז בשולחנו או"ח שם ס"א.
  4. 4. בין הנס דלמכה מצרים בבכוריהם (שהובא בשו"ע אדה"ז שם (ועוד) – וראה לקמן סעיף ג), ובין הנס (שהובא בטור שם. ועוד) שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלקיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר.
  5. 5. ומילתא בטעמא – ד' ימי ביקור דקרבן פסח (פסחים צו, א. מכילתא ופרש"י בא יב, ו).
  6. 6. בא יב, ג.
  7. 7. או"ח שם.
  8. 8. ובריבוי ענינים בתורה: א) ישנם יותר מטעם אחד, ב) לא כולם מובאים בכל פעם ופעם.
  9. 9. ראה בארוכה בכ"ז – לקו"ש חי"ב ע' 34 ואילך (ובהערות שם). חי"ז [המתורגם] ע' 63 ואילך. [אלא שבלקו"ש חי"ב שם מבואר בעיקר השלילה – זה שלא נקבע בי' ניסן; ובלקו"ש חי"ז שם נת' השייכות ליום השבת (ע"ש באורך. וראה הנסמן בהערה 8 שם) – וכאן מבוארת השייכות לקביעות מצד ימי השבוע (בכלל)].
  10. 10. דרושי יו"ט של ר"ה בלקו"ת (ר"ה נו, א ואילך), סידור (רמ, ג ואילך). אוה"ת ר"ה (כרך ה ע' ב'קט ואילך. כרך ו ע' ב'תעו ואילך). ועוד.
  11. 11. ר"ה כט, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.