28

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מסתפק בכך שהוא מאמין באמונה שלמה שכל הכתוב בפנימיות התורה הוא אמת.

התשובה לכך היא, שהרבי נ"ע סלל את הדרך, שדברי החסידות יוכלו להיות מובנים בשכל האדם באותו אופן כנגלה שבתורה. כלומר, לימוד בעיון, ובאופן של שאלות ותשובות וכו'. וכאשר אין מבינים ענין מסויים, הרי "לא הביישן למד"33, ויש לשאול וללבן את הענין.

ודאי, אף כאשר אין מבינים ענין מסויים, גם בנגלה שבתורה, הכרחי להקדים "נעשה" ל"נשמע", אסור שיתעורר ספק ח"ו על אמיתות הדברים34. אך יחד עם זאת, אי אפשר לצאת ידי חובת הבנת התורה בקבלת עול. המשמעות של הבנת ענין על בוריו היא, שהאדם יבין בשכלו שלו כיצד קושיה זו מתיישבת, גם בפנימיות התורה.

ועל ידי לימוד פנימיות התורה, שהתגלתה בדורותינו בתורת חסידות חב"ד באופן של הבנה והשגה שכלית מושלמת, כהשגת הנגלה שבתורה, נעשית הכנה קרובה ל"אותו הזמן"35 כאשר "יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר36 כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

הערות

  1. 33. אבות פ"ב מ"ה.
  2. 34. וניכר גם באופן ובסגנון קושייתו, שאין בזה שום תנועה של עזות פנים ח"ו. כי מכיר שהחסרון הוא רק מצדו, "אם הוא ריק – מכם הוא" (ירושלמי פאה פ"א ה"א. שביעית פ"א ה"ה). (משיחת כ"ף מרחשון תשמ"ו)
  3. 35. רמב"ם בסיום וחותם ספרו.
  4. 36. ישעי' יא, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.