ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג

16

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

גם רש"י בפירושו על התורה מתעכב על שני שינויים אלו, ומביא את שני המשלים, אך בהבדל הבא: בפירושו על הפסוק⁶ (המוקדם) "את פני הפרוכת" – בו מובא המשל השני של 'תנא דבי רבי ישמעאל' – אין מזכיר רש"י את "שם אומרו"; ואילו בפירושו על הפסוק⁸ (המאוחר) "ואת כל חלבו ירים" – בו מובא המשל הראשון של 'תנא דבי רבי ישמעאל' הוא מציין את "שם אומרו" – "תנא דבי רבי ישמעאל משל כו'"!

אילו היה זה בסדר הפוך – המשל הראשון "בשם אומרו" והמשל השני לא – היה ניתן לתרץ, בדוחק גדול, כי רש"י סומך בפירושו המאוחר על "שם אומרו" אותו ציין בפירושו המוקדם (מכיוון שמדובר על אופן פירוש מיוחד, בעזרת משלים) – אך תירוץ זה אינו מתקבל כאשר רש"י מציין את "שם אומרו" במשל⁹ השני ולא בראשון¹⁰.

חייבים איפוא לומר, שהטעם שרש"י מביא את שם אומרו ב"משל למלך שזעם על אוהבו" הוא משום שהדבר מעניק תוספת ביאור בהבנת פשוטו של מקרא; לעומת זאת, בפירושו המוקדם יותר, לא מתווספת¹¹ הבנה בפשוטו של מקרא על־ידי ידיעת שם אומרו.

ב. השאלות בפירוש רש"י על "ואת כל חלבו" "ועשה גו'"

ויש לומר בהסבר הדברים, בהקדמת הביאור בפירוש רש"י על התיבות "ואת כל חלבו ירים"⁸: "ואף על פי שלא פירש כאן יותרת ושתי כליות למדין הם מ"ועשה¹² לפר כאשר עשה וגו'", ומפני מה לא נתפרשו בו? תנא דבי רבי ישמעאל: משל למלך שזעם על אוהבו

הערות

6.
8. פרשתנו שם, יט.
9. ובכיו"ב – קשה לתרץ שרש"י סומך כאן ומפרט בגמר הענין וקאי על כולו.
10. ודוחק גדול לתרץ שזהו מפני שרש"י מוסיף* על לשון תנא דבי ר' ישמעאל "אף כאן
11. אף שע"ד הרמז וההלכה וכו' ישנה שייכות. ולהעיר, דלפי' המהרש"א (בחדא"ג זבחים שם) שב' המשלים הם לזכותו של כהן המשיח, ה"ז מתאים לשיטתו דר' ישמעאל – "כהנא מסייעא כהנא" (חולין מט, א).
12. פרשתנו שם, כ ובפרש"י שם (כדלקמן בפנים). בשם אומרו (וראה ס' כללי רש"י שם (וש"נ). לקו"ש חי"ד ע' 46 שוה"ג להערה 12. ועוד).
. ולהעיר שרש"י כאן גם משנה מלשון תנא דבי ר' ישמעאל: א) משמיט התיבות "(מלך) בשר ודם". ב) כותב "כולם סרחו" במקום "רובה" (וכן בנמשל "משחטאו כולם". משא"כ ברש"י זבחים שם: רובה .. דרוב ציבור). אבל גם זה מצינו בכ"מ, שרש"י משנה לשון חז"ל ומ"מ מביאו בשם אומרו, וכנדו"ד גופא, שבמשל הב' משמיט רש"י התיבות "בשר ודם" אף שמביאו כשחטא כו'" – כי, כמדובר כמ"פ (ראה ס' כללי רש"י שם אות ב' (בהוצאת תנש"א – פ"ט אות ה'). וש"נ), דרכו של רש"י להוסיף ביאור על ל' חז"ל גם כשמביאו בשם אומרו, ומכש"כ בנדו"ד שגם בפרש"י לש"ס הוצרך להוסיף פירוש על דברי תנא דבי ר' ישמעאל (ע"ש).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.