16
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. שני משלים של ר' ישמעאל, ורק באחד מצויין "שם אומרו"
דובר פעמים רבות1 אודות הכלל בפירוש רש"י על התורה, שברובם הגדול ככולם של הפעמים – אין מציין רש"י בפירושו את שם המקור לפירוש מסויים (ר' פלוני, רבותינו, תלמוד, מדרש, וכיוצא בזה), אין דרכו לומר "דבר בשם אומרו".
עובדה זו עצמה מוכיחה, כי במקומות בהם רש"י יוצא מן הכלל ואומר "דבר בשם אומרו", הדבר מהווה חלק מביאורו, ואכן שם יש בכך תוספת ביאור בפסוק ובענין.
דוגמא בולטת לכך מוצאים בפרשתנו, בפסוקים העוסקים בענין 'פר העלם דבר של ציבור':
בגמרא2 מובאים, בזה אחר זה, שני מאמרים של "תנא דבי רבי ישמעאל" [=שנו תלמידי רבי ישמעאל], העוסקים בשינוי הלשונות בין הפסוקים העוסקים ב'פר העלם דבר' של 'כהן המשיח' ו'של ציבור':
א) "מפני מה נאמרו יותרת ושתי
ג כליות בפר כהן משיח3 ולא נאמרו בפר העלם דבר של צבור4, משל למלך בשר ודם שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו".
ב) "מפני מה נאמר פרוכת הקדש בפר כהן משיח5 ולא נאמרה בפר העלם דבר של צבור6, משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם מיעוטה סרחה פמליא שלו מתקיימת אם רובה סרחה אין פמליא שלו מתקיימת"7.
הערות
- 1. ראה ס' כללי רש"י (קה"ת תש"מ) פ"ח אות ו (בהוצאת תנש"א – אות טז). וש"נ. ועוד.
- 2. זבחים מא, ב.
- 3. פרשתנו ד, ט. שהמדובר בהעלם דבר דוקא – כהתחלת הענין "כי תחטא בשגגה"* ולאח"ז "אם הכהן המשיח יחטא" (ובפרש"י שם, ג "מדרשו כו' ופשוטו" – הוא בפירוש "לאשמת העם". – ולכאורה צ"ל בפרש"י שם "שנאמר באשמת"** ולא "לאשמת" (שיגרת לישני' דקרא בכהן משיח)).
- 4. ראה שם, יט־כ ובפרש"י שם.
- 5. שם, ו.
- 6. שם, יז.
- 7. ראה גם ירושלמי תענית פ"ב ה"א. וראה מפרשים שם.
- . שע"פ פשש"מ גם שוגג נכלל בלשון "העלם דבר", כי שוגג בא ע"י העלם (דין, מציאות כו'), אף שבפרש"י שם, ג ממדרשו (שהובא בפנים ההערה) הכוונה להוראת דבר.
- . וכן הועתק ברא"ם כאן. – העירני חכם א' שכן תיקן גם ברלינר במהד"ת שלו, ובמהד"ק שלו מביא גירסא כזו מכת"י. וכן הוא בב' כת"י רש"י שתח"י. ובעוד ב' כת"י שתח"י הגירסא בפרש"י: כמו לאשמת העם שנאמר ונעלם דבר .. ועשו.
רש"י על ויקרא ד׳:ג׳ - הטקסט מספריא
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. מִדְרָשׁוֹ: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶֹה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַשְׁמַת הָעָם וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ (שם); וּפְשׁוּטוֹ לְפִי אַגָּדָה: כְּשֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל חוֹטֵא, אַשְׁמַת הָעָם הוּא זֶה, שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְנַעֲשֶׂה מְקֻלְקָל:
פר. יָכוֹל זָקֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן, אִי בֶּן יָכוֹל קָטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר, הָא כֵּיצַד? זֶה פַּר בֶּן שָׁלוֹשׁ (שם):
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם IF THE PRIEST THAT IS ANOINTED DO SIN לאשמת העם — The Halachic explanation is that he is liable to bring a sin-offering only when there was ignorance of the real matter (of the law in question; i. e. after having considered the case in question he came to a wrong decision) together with a mistaken action (i. e. where he erred in a Halachic decision and as a result of this error acted against the true law), just as it is stated with reference to the guilt of the whole people): (v. 13) “[And if the whole congregation of Israel err] and the thing be hid from the eyes of the assembly and they have done [somewhat against the commandments of the Lord]" (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Chapter 2 1; Horayot 7a; Rashi on v. 13). Its literal sense is according to the Agadic explanation: When the High-priest sins this is the guilt of the people (i. e. it results in the people remaining under a load of guilt), because they are dependent on him to effect atonement for them and to pray on their behalf, and now he himself has become degenerate and can thus not expiate for them, wherefor they remain under guilt.
פר A BULLOCK — One might think that it may be an old one! Scripture, however, adds בן, a young animal. If, then, it must be בן, a young one, I might think a very young animal is fitted too (this being also implied in the term בן)! Scripture, however, states פר! How is this to be reconciled? By explaining פר בן בקר to be a bullock of three years (which is neither too old nor too young) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Chapter 3 1; cf. Rashi on Leviticus 9:7 and Note thereon).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.