2
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דגדול נפישי מדקטן ואיכא למימר לא הכי נדר"17 ואין סוברים ש"בכלל מרובה מועט", אין סביר לומר שהחידוש בטעמה של ההלכה מדוע "קטן והביא גדול יצא" הוא משום "בכלל מרובה מועט"18.
וכן אין כל כך ברור לומר, שהחידוש הוא שהאדם "הכי נדר", כאשר לא כך אמר.
ג. בקרבן הגדול אין קרבן קטן
כן נדרש ביאור:
לפי שני האופנים שלעיל (א) שהאדם הגביל מלכתחלה רק את הכמות המינימלית, (ב) שיש בכלל מרובה מועט – סביר לומר, שכאשר "נדר קטן" מותר מלכתחלה להביא "גדול".
וכיון ש"הרוצה"19 לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין20 שיביא ממנו הרי נאמר בתורה21 והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן... וכן הוא אומר22 כל חלב לה'..."23. יותר מכך: לגבי קרבן נאמר24, שיש להביא "מבחר נדריכם"25,
ואם נקבל את הסברות שלעיל, יוצא לכאורה, שכאשר נודרים קטן צריך מלכתחלה להביא גדול, ולפחות כדאי לעשות כך, מצד "כל חלב לה'"26.
אך מפשטות לשון הרמב"ם "קטן והביא גדול יצא" (שאף אינו מתבטא כאן כפי שאומר בהמשך לגבי נדבה27, כלשון המשנה28 "אם נדר כבש ונפסל אם רצה יביא בדמיו איל"29) מובן,
הערות
- 17. ובפרט לפי' רגמ"ה שם (קו, סע"ב) "דאימורין דפר נפישי מדעגל דהוה לגבוה טפי ממה דנדר", ולא כפרש"י "ואיכא למימר לא הכי נדר".
- 18. וראה לקמן הערה 37.
- 19. רמב"ם סוף הל' איסורי מזבח.
- 20. ראה רמב"ם הל' מעה"ק פט"ז ה"ג־ד ובלח"מ שם ה"ג.
- 21. בראשית ד, ה.
- 22. פרשתנו ג, טז.
- 23. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 26 ואילך.
- 24. ראה יב, יא.
- 25. פרש"י שם. וראה פרש"י למשנה מנחות קח, ב (ד"ה הגדול), בטעם הדין "פירשתי ואיני יודע מה כו' הגדול שבהן הקדש" – דמסתמא מוטב שבהן הקדיש דכתיב מבחר נדריכם". וראה רמב"ם (ולח"מ) שם. וראה לקו"ש חי"ב ע' 130 והערה 11 שם. וש"נ. לקו"ש חט"ו שם. ובארוכה לקמן ע' 10 ואילך.
- 26. ובמכש"כ ממ"ש הר"ש (והרא"ש) גבי "מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא" (נגעים פי"ד מי"ב): אפילו לכתחילה מביא ותבא עליו ברכה – שהרי שם מדובר בקרבן שהתורה חייבתו בזה קרבן עשיר או עני. וראה לקמן בפנים. ובביאור הרי"פ שבהערה 10, 34.
- 27. הל' מעשה הקרבנות שם ה"ו.
- 28. מנחות קח, סע"א.
- 29. ועד"ז כתב (במשנה ו)ברמב"ם שם באיל "איל זה עולה ונפל בו מום אם רצה יביא בדמיו כבש".
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ט״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
הנודר סתם מביא מן הגדולים שבמין שנדר ואם אותו המקום רגילין לקרות בסתם לאחד מן המינין מביא כאנשי המקום כיצד נדר עולה מן הבקר יביא שור אמר הרי עלי עולה אם דרך אנשי המקום לקרות עולה סתם אפילו לעולת העוף מביא פרידה אחת תור או בן יונה ואם דרכן שאין קורין עולה סתם אלא לעולת בקר יביא שור וכן כל כיוצא בזה:
משנה נגעים י״ד:י״ב - הטקסט מספריא
מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא. ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא. מביא אדם על ידי בנו. על ידי בתו. על ידי עבדו ושפחתו. קרבן עני. ומאכילן בזבחים. ר' יהודה אומר. אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר. וכן כל קרבן שהיא חייבת:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כט ‹ שופטים ‹ שיחה ב ‹ 104 לקו"ש חכ"ז ע' 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

