ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ג

294

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב) חינוך לשון התחלה³⁸ – כשמתחילים את הדבר בפעם הראשונה (בתור חיוב) הרי זה נקרא בשם "חינוך" (בדומה ל"חנוכת המזבח"³⁹).

וכמו כן בנוגע לכהונה של אהרן ובניו:

בשבעת ימי המילואים היה אצלם ענין החינוך הבא לפני שנעשו (בלשון רש"י¹⁸), "מוחזק בו"⁴⁰ – בטרם התמנו לכהנים בפועל, היה עדיין צורך לעשותם לכהנים;

לעומת זאת בשמיני למילואים הם כבר היו ונעשו לכהנים (על־ידי שבעת הימים שלפניו), ומשמעות החינוך ביום זה הוא – התחלת העבודה^* של הכהונה.

[ובדומה לכך מצינו גם במשכן עצמו: למרות שגם בשבעת ימי המילואים העמידו את המשכן (בכל יום ויום)⁴¹, היה זה רק ענין עראי (שהרי פירקו אותו בו ביום⁴¹); המטרה בכך הייתה רק (על כל פנים – בעיקר) כענין של חינוך והכשר להקמתו⁴² העתידית. ולכן בשבעת ימי המילואים "לא שרתה בו שכינה"⁴³ – משום שבשבעת הימים עדיין לא היתה המציאות של משכן (בשלימות); מציאותו היתה (בעיקר) חלק מחינוך אהרן ובניו⁴².

מה שאין כן שמיני למילואים הוא "יום הקמת המשכן" – המשכן קיים, וענין החינוך וה"מילואים" ביום זה הוא (לא הכשר לענין שבעתיד, אלא) – התחלה בפועל].

ז. טעם ההבדל בין שבעת הימים ליום השמיני בנוגע ללבישת בגדי

הכהונה

על פי זה מובן בפשטות החילוק בין שבעת ימי המילואים והשמיני למילואים בנוגע להלבשת בגדי בני אהרן:

פעולת החינוך שמטרתה לעשות את אהרן ובניו לכהנים – יכולה להתבצע רק על־ידי משה עצמו, כפי שהפסוק⁴⁴ מדייק: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל" – בכדי להבדיל את אהרן ובניו "מתוך בני ישראל" ולרוממם להיות כהנים

הערות

38. פרש"י לך יד, יד ("כניסת"). שופטים כ, ה. ועוד.
39. נשא ז, י־יא. שם, פד. פח (הובא בפרש"י לך שם).
18.
40. כי ענין ה"מילוי ידים" הוא הכניסה – "כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו כו'", ובנדו"ד שהיו שבעת ימי מילואים, לא "הוחזקו" בכהונה עד אחרי שבעת ימים (ולשון רש"י "מאותו יום והלאה" – היינו מיום שנגמר ה"מילוי ידים").
*. ראה יומא ג, ב וברש"י שם ד"ה תחלה במקום.
41. פרש"י שמיני ט, כג. נשא ז, א. ("לכהנו לי"), חייב להיות "ואתה
42. ראה בארוכה בכ"ז לקו"ש חי"א ע' 182. לקו"ש חי"ב ע' 58 ואילך.
43. ל' רש"י שמיני שם.
44. תצוה כח, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.