ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ג

290

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אלא אהרן ובניו לבשו אותם בעצמם "בהצנע".

[וכך משמע (לכאורה) מפשוטו של מקרא: בפרשת תצוה¹⁷, נאמר הציווי "ועשה להם מכנסי בד...", מיד לאחר הפסוק¹⁸ "והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו", שמזה משמע ש"מכנסי בד" אינם בכלל הציווי "והלבשת".

יתירה מזו: הן בפרשת תצוה (בציווי למשה כיצד ובאיזה סדר להלביש את אהרן ובניו את בגדיהם), והן בפרשת צו (שם התורה מספרת כיצד משה קיים בפועל את ציווי ה') נאמר, כנ"ל סעיף א', שמשה הלביש לבני אהרן כתנות, אבנט ומגבעות – אך המכנסיים אינם נזכרים.

ומכך משמע, שאת המכנסיים לבשו בני אהרן בעצמם ולא היה להם שום שייכות ל"וילבישם" שעל־ידי משה].

– אך רש"י בפירושו על התורה, על הפסוק (בפרשת תצוה¹⁸) "והלבשת אותם את אהרן אחיך", אומר בפירוש: "אותם האמורים באהרן חושן .. ומכנסיים הכתובים למטה בכולם". מפרש אם כן רש"י, שגם לבישת המכנסיים (של אהרן) הייתה על־ידי משה דווקא (וכמובן¹⁹ שכך הוא גם בנוגע למכנסיים של בני אהרן)²⁰.

במילא לא ניתן לקבל את תירוצו של הרמב"ן (ש"הזכיר כתנות שבהן יתחיל הלבישה") לפי רש"י – משום שלדעת רש"י התחלת הלבישה (על־ידי משה) הייתה לא עם הכתנות, אלא עם המכנסיים²¹.

הערות

17. כח, מב.
18. שם, מא.
19. וכמפורש ברא"ם שגם המכנסיים כלולים במ"ש רש"י "ואת בניו אתו – אותם הכתובים בהם".
20. וכן היא דעת רש"י גם בפירושו על הש"ס (יומא ו, א ד"ה לא צריכא. וראה גם רש"י שם ה, סע"ב ד"ה אביי). והטעם שנמנו בפ' תצוה רק לאחרי הציווי על עשיית הבגדים ולבישתם – ראה לעיל ע' 225 הערה 17 (ובהנסמן שם הערה 16)* ומה שלא מסופר (בפירוש) שהלבשתם היא ע"י משה, י"ל כי מכיון שהם רק "לכסות בשר ערוה" (תצוה שם) – אינם שייכים כ"כ לפעולת חינוך ענין הכהונה. וראה לקמן סעיף ז. וראה גו"א תצוה כח, מ. ועוד. ואכ"מ.
21. ואף שבכתוב לא נזכר ע"ד הלבשת המכנסיים – מ"מ, לא מסתבר כלל לרמז על כל הבגדים בלבישת הכתונת "כי בהן יתחיל הלבישה", באם בפועל אין מתחילים בה.
. ויש להוסיף בזה, שמובן ג"כ ע"פ פרש"י לעיל (ס"פ יתרו), שמשם משמע דהנכנס לקודש (אפילו למזבח שבחצר) בלי מכנסיים עובר בלאו דלא תגלה אפילו באם לבוש כתונת וכו'. ובמילא פשיטא שיש להם מכנסיים ולובשים אותם, אלא שצריך להחליפם. והחידוש בצורתם – (א) שהם "בד", (ב) לאידך גיסא – רק ממתנים ועד ירכים (תצוה כח, מב) [והטעם – כיון שנצטוו לפני זה בכתונת שהוא בגד ארוך].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.