263
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בפשטות, שבמוסרו את ציווי ה' אל בני ישראל לא הוסיף משה לדיבור ה' דברים שלא נאמרו לו על ידי הקדוש־ברוך־הוא, שהרי בודאי לא אמר משה דברים על דעת עצמו, ומדוע אין מופיע פרט זה – "כל נדיב לבו יביאה" – בציווי ה' אל משה?
אמנם, במספר מקומות19 אנו מוצאים שמשה הורה לבני ישראל פרטים אשר התורה אינה מפרטת בציווי ה' אל משה, וההסבר לכך הוא: משה לא הוסיף דבר על דעת עצמו, ולכן ברור ומובן מאליו שאף אחד מפרטי הדברים המופיעים בציווי משה אל בני ישראל לא חסר בציווי ה' אל משה, אלא שבתורה אין מופיעים כל הפרטים במפורש גם בציווי ה' למשה.
ברם הסבר זה טעון אכן ביאור בכל מקום, ובנוסף לכך, הרי עניננו אינו דומה למקרים האחרים. כי אף אם נאמר, שהתורה אינה מזכירה בכלל את ציווי ה' אל משה, או שהיא מציינת זאת באופן כללי ובקצרה, משום שהתורה סומכת על פירוט הדברים בציווי של משה לבני ישראל, ועל ידי כך יובן שכל הפרטים נכללו גם בדיבור ה' אל משה –
הרי בעניננו קשה לבאר כך: כאן ציווי ה' מופיע בתורה במפורש בפרטים ובפרטי פרטים20, הן לגבי מלאכת המשכן בכלל, והן לגבי הציווי על תרומת המשכן, ולמרות זאת אין מפורש כאן הפרט של "כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'"!
ג. תרומה מתוך נדיבות לב – כפרה על חטא העגל
ויש לומר, שההסבר לכך הוא: המשכן הוא כפרה על חטא העגל, כפי שמציין רש"י21 את הטעם לכינוי "משכן העדות" – "עדות לישראל שויתר להם הקדוש־ברוך־הוא על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם".
ענין זה הוא לפי שתי הדעות – הן לפי הדעה22, שגם ציווי ה' למשה23 "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נאמר לאחר חטא העגל, ביום הכפורים, והן לפי הדעה24, שהקדוש־ברוך־הוא הורה "ועשו לי מקדש" לפני חטא העגל, אך
הערות
- 19. ראה רמב"ן בא י, ב. יא, א. קרח טז, ח. וראה תו"א נב, ד. ס, ד. לקו"ש חי"ג ע' 72 ואילך. וש"נ.
- 20. ועפ"ז יומתק פרש"י צו ח, יא "לא ידעתי איפה נצטווה בהזאות הללו" – אף שלא נאמר בתורה כל פעם הציווי (ראה רמב"ן קרח שם) – כי בענין זה מפורש בתורה בציווי ה' בפ' תצוה (כט, א ואילך) בפרטיות סדר העשי' דימי המילואים.
- 21. ר"פ פקודי. וראה גם פרש"י שמיני ט, כג. ועוד.
- 22. תנחומא תרומה ח. פרש"י תשא לא, יח. לג, יא*. וראה גם פרש"י שם ל, טז בסופו.
- 23. תרומה כה, ח.
- 24. זח"ב קצה, א. רמב"ן ריש פרשתנו. וראה רמב"ן ר"פ תרומה.
- . אלא שיש גורסין ברש"י שם "לצוותן" (ולא "לצוותו") – ראה "ליקוטים" בסוף רש"י עה"ת מהדורת בערלינער (ע' 426). וש"נ.
מדרש תנחומא, תרומה ח׳ - הטקסט מספריא
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, כח). אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שַׁלּוּם: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה, ו), מְטֻלְטָלוֹת הֵן שְׁבִילֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ. הֱוֵי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.
מִנַּיִן? שֶׁכֵּן עָלָה מֹשֶׁה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְכַּפֵּר לָהֶם, וּבוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וּלְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (שמות לח, כט), שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּמִקְדַּשְׁכֶם.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ' (שמות לב, ג). וּלְכָךְ מִתְכַּפְּרִין בַּזָּהָב, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז).
רש"י על שמות כ״ה:ח׳ - הטקסט מספריא
ועשו לי מקדש. וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה:
ועשו לי מקדש AND LET THEM MAKE ME A SANCTUARY — Let them make to the glory of My Name (cf. Rashi on v. 2) a place of holiness.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נז - שנת תשכ"ט - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ו ע' 263
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

