261

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שבת. כי העיקר כאן הוא הציווי על מלאכת המשכן, והאזהרה על שבת באה רק כדי להדגיש שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת44, ולכן מופיעה מלאכת המשכן תחלה.

ואילו בפרשתנו, כאשר מדובר אודות ציווי משה לבני ישראל, הרי כבר הורה לו הקדוש־ברוך־הוא בפרשת תשא שיש לצוותם לא רק את הדין, שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, אלא גם להזהירם "אף־על־פי שתהיו רדופין וזריזין...", שיישמרו שלא להיכשל באזהרת שבת.

וכדי להבהיר זאת, צריך להקדים את האזהרה על השבת, והקדמה זו גורמת לכך שאיסור השבת נקבע אצלם תמיד "לפני" מלאכת המשכן, ואז הם תמיד יזכרו ויזהרו, שגם בעת הרדיפה והזריזות במלאכת המשכן לא יפגעו ב"שבת שבתון לה'"45.

הערות

  1. 44. אבל לכאורה לא משמע כן מהאריכות בפ' תשא שם ע"ד שבת, שמוסיף ענינים חדשים* שלא נאמרו בעשה"ד [אלא שבנוגע להפרט ד"אות היא ביני וביניכם" שבפסוק זה עצמו (לג, יג) י"ל שזהו דיוקו של רש"י שם "אות גדולה היא בינינו כו'", שזה מבאר למה לא נדחה שבת מפני מלאכת המשכן (וראה ספורנו שם. אלשיך שם, נעתק גם בצידה לדרך שם)]. ויש לומר באו"א: הטעם שהוצרך לצוות עוה"פ על השבת הוא (גם) בשביל שבת עצמה. כי מאחר שחטאו בעגל "נחלש" אצל בנ"י ה"אות .. ביני וביניכם" והוצרכו לתוס' זירוז ע"ז. ומכיון שמשה לא חטא בעגל הרי אין הציווי דשבת כאן נוגע אליו והוא בשביל בנ"י. משא"כ הציווי על מלאכת המשכן נוגע גם אליו** ולכן הקדימו לאזהרת שבת.
  2. 45. פרשתנו לה, ב. והעבודה כו'), ורק הענין ד"מקום שכינה" הי' אצל משה גם קודם המשכן, כנ"ל שם. וה"ז ענין עקרי במשכן ( – ושכנתי) ושכנה באוהל משה. וראה לעיל הערה 34.
  3. . וכן בפרשתנו (לה, ג) מוסיף פרט חדש "לא תבערו אש" (וראה פרש"י שם) שאינו נוגע למלאכת המשכן דוקא, וכמפורש "בכל מושבותיכם".
  4. . ואי"ז סותר הנ"ל סעיף ה שמשה לא הי' צריך להמשכן ולא השתתף במלאכת המשכן – כי פשיטא שבמשכן יש חידוש גם כלפי משה (הקרבנות (משיחות ש"פ ויקהל־פקודי וש"פ ויקרא תשכ"ח)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.