254

הערות

1. 10. רא"ם כאן (וראה גם רא"ם בפ' תשא שם ובפ' קדושים (יט, ג. שם, ל)). וכ"ה בעוד כמה מפרשים.
2. 11. ברמב"ן תשא שם הקשה על תיבות אלו בפרש"י (וראה גם צידה לדרך שם). אבל ראה אברבנאל, רא"ם, גו"א ועוד מפרשי רש"י – שתירצו דברי רש"י. וראה גם ראב"ע (וספורנו) שם. ועוד.
3. 12. וכקושיית הכלי יקר פרשתנו כאן (ותירוצו בפרש"י – לכאורה אינו ע"ד הפשט).
4. 13. ועוד להוסיף (לאידך גיסא): מפשטות לשון רש"י שם "סמך שמירת שבת כו' לומר כו'" מוכח שהלימוד (בנוגע לשמירת שבת) הוא לא מן התיבות "אני ה"א", כ"א מן הסמיכות עצמה (וכמ"ש בגו"א כאן) [והלימוד שבפרש"י מ"אני ה"א" – "אתה כו' לא תשמע לו לבטל את דברי" – הוא בנוגע ל"שאר כל המצות" (שבסיום פרש"י שלפנ"ז*)]. וראה גם פרש"י תצא כב, יב: "אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב" – אף שהקדים כלאים לציצית.
5. . ובפשטות י"ל שהתיבות "אני ה"א" אינן ד"ה חדש בפרש"י, כ"א המשך פרש"י: "וכן בשאר כל המצות (שנאמר) אני ה"א אתה .. לא תשמע כו'". ועפ"ז יומתק: א) למאי נפק"מ כאן "וכן בשאר כו'" – כי זוהי ההוספה בהפסוק "אני ה"א", דזהו דין לא רק לגבי שבת (מד"סמך כו'") אלא גם לגבי שאר המצות. ב) ההמשך בפרש"י לאח"ז "איזהו מורא כו'" – דלכאורה מה שייך לד"ה זה? וע"פ הנ"ל מובן, דמכיון שמבאר ש"מורא אב" אינו דוחה שבת ולא שאר מצות, א"כ "איזהו מורא – לא ישב כו'".