242

מוצאים בפירוש רש"י על התורה את הגירסא "כמין כי", הרי המלה "כי" אינה ציטוט של לשון הגמרא, כאשר הכוונה היא לאות בשם "כי", אלא אלה הם ראשי תיבות, ובמקומות אלה צריך להיות כתוב כבדפוסים שלפנינו, "כמין כ"י"³⁵, עם סימן של "גרשיים", לציון ראשי תיבות. כלומר: "כ"ף יוונית", כפי שמפרש רש"י בפירושו הראשון בפרשת תצוה³⁶.

בפשטות יש לומר, שהגרשיים שבמלה "כ"י" מציינות שזהו שם של אות. אך לפי האמור לעיל, ובמיוחד ביודענו שרש"י לא בא לסתום אלא לפרש, נראה לומר, שהגרשיים מציינות בפשטות סימן של ראשי תיבות, כדלעיל.

לפי זה "יוצאים נשכרים", ואין צורך להרבות בהסברים על שינויי הנוסחאות וטעויות המעתיקים וכו', ולומר, שהם החסירו או הוסיפו את המלה "יווני", או שבמקום פ"א סופית הם כתבו יו"ד – "כ"י" במקום "כף".

ו. כ"ף – תחילת המלה "כהן"

לפי זה, שרש"י מציין בכל פעם "כף יוונית", יש לומר, שכוונתו במילים אלו איננה לתאר את צורת האות³⁷, כי רוב האנשים אינם בקיאים בלשון היוונית³⁸, אלא, בכוונתו להבהיר שצורת ואופן המשיחה קשורים לאות כ"ף שלנו.

ההסבר לכך הוא: אברבנאל³⁹ מבאר את הטעם לכך שמשיחת אהרן נעשית "כמין כ"ף יוונית", שזהו רמז לכך "שהוא אשר בחר השם לכהן, כי הכ"ף היא ראשונה לאותיות כהן".

ויש לומר: אף רש"י סובר, עוד לפניו, שהטעם לכך שהמשיחה היא "כמין כ"ף יוונית", הוא משום שכ"ף היא האות הראשונה במלה "כהן".

ואין להקשות כיצד אפשר לומר בפשוטו של מקרא – א) שרש"י מתכוון לראשי תיבות, ב) וזאת, באופן שראשי התיבות (האות הראשונה במלה בלשון