242

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מוצאים בפירוש רש"י על התורה את הגירסא "כמין כי", הרי המלה "כי" אינה ציטוט של לשון הגמרא, כאשר הכוונה היא לאות בשם "כי", אלא אלה הם ראשי תיבות, ובמקומות אלה צריך להיות כתוב כבדפוסים שלפנינו, "כמין כ"י"35, עם סימן של "גרשיים", לציון ראשי תיבות. כלומר: "כ"ף יוונית", כפי שמפרש רש"י בפירושו הראשון בפרשת תצוה36.

בפשטות יש לומר, שהגרשיים שבמלה "כ"י" מציינות שזהו שם של אות. אך לפי האמור לעיל, ובמיוחד ביודענו שרש"י לא בא לסתום אלא לפרש, נראה לומר, שהגרשיים מציינות בפשטות סימן של ראשי תיבות, כדלעיל.

לפי זה "יוצאים נשכרים", ואין צורך להרבות בהסברים על שינויי הנוסחאות וטעויות המעתיקים וכו', ולומר, שהם החסירו או הוסיפו את המלה "יווני", או שבמקום פ"א סופית הם כתבו יו"ד – "כ"י" במקום "כף".

ו. כ"ף – תחילת המלה "כהן"

לפי זה, שרש"י מציין בכל פעם "כף יוונית", יש לומר, שכוונתו במילים אלו איננה לתאר את צורת האות37, כי רוב האנשים אינם בקיאים בלשון היוונית38, אלא, בכוונתו להבהיר שצורת ואופן המשיחה קשורים לאות כ"ף שלנו.

ההסבר לכך הוא: אברבנאל39 מבאר את הטעם לכך שמשיחת אהרן נעשית "כמין כ"ף יוונית", שזהו רמז לכך "שהוא אשר בחר השם לכהן, כי הכ"ף היא ראשונה לאותיות כהן".

ויש לומר: אף רש"י סובר, עוד לפניו, שהטעם לכך שהמשיחה היא "כמין כ"ף יוונית", הוא משום שכ"ף היא האות הראשונה במלה "כהן".

ואין להקשות כיצד אפשר לומר בפשוטו של מקרא – א) שרש"י מתכוון לראשי תיבות, ב) וזאת, באופן שראשי התיבות (האות הראשונה במלה בלשון

הערות

  1. 35.
  2. 36. במנחה בלולה תצוה שם הביא מפרש"י "כמין כי כ"ף יוונית".
  3. 37. ולהעיר גם שלרוב הגירסאות הנ"ל (חוץ מדפוס שני – תצוה כט, ב; וא' הכת"י שתח"י בתצוה שם ובפ' ויקרא) לא צייר רש"י "כ"י" כמו בפירושו להוריות וכריתות, וכן בכ"מ ברמב"ם (בפיה"מ כריתות (וראה גם מנחות)* שם. הל' כלי המקדש פ"א ה"ט). וראה בהנסמן בהערה 31 בנוגע פרטי הציורים.
  4. 38. אלא שבפעם הא' מוסיף גם בנוגע הציור – כנו"ן שלנו (וכיו"ב).
  5. 39. לפ' תצוה כט, ז. ועד"ז הוא בפרשתנו – ב"העיקר הו'" (בפרטי המשיחה).
  6. . בפיה"מ לפנינו במנחות מסיים הרמב"ם "שהיא כן", אבל ליתא הציור. אבל בהוצאת קאפח שם ישנו הציור, והוא ע"ד הציור שבפיה"מ כריתות לפנינו. ולאידך, בכריתות שם בהוצאת קאפח איתא "כצורה זו" וליתא הציור. ובהערותיו שם דבכ"י הרמב"ם הי' כאן ציור ונמחק ולא נכתב אחר במקומו. אך ביתר כתבי יד ובדפוס ישנו צורת כ"ף כפופה כמו שרשם הרמב"ם במנחות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.