238

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. "ומשחת בו"

מן הפסוק1 "ומשחת בו את אהל מועד..." מצטט רש"י את המילים "ומשחת בו", ומפרש: "כל המשיחות כמין כ"ף יוונית2 חוץ משל מלכים שהן כמין נזר".

המקור לפירוש רש"י על אופני המשיחה הוא במסכת הוריות3 ובמסכת כריתות4, ואלה דברי הגמרא שם (ב"הוריות"): "מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי, מאי כמין כי, אמר רב מנשיא בר גדא כמין כף יווני"5.

אך יחד עם זאת משנה רש"י בפירושו, לעומת דברי הגמרא, במספר פרטים: א) רש"י אומר "כל המשיחות", ולא רק משיחת כהנים כנאמר בגמרא. ב) רש"י מקדים ומציין את "כל המשיחות" לפני משיחת המלכים. ג) יותר מכך: אפילו לאחר מכן, אין רש"י מביא את ענין משיחת המלכים כדין בפני עצמו, כבגמרא, אלא מציין זאת כפרט היוצא מן הכלל של "כל המשיחות" – "חוץ משל מלכים".

ב

הגורם להבדלים אלו מובן בפשטות: רש"י מפרש כאן, בפירושו על התורה, את פשוטו של מקרא, ובפסוקים אלו מדובר על משיחות מסוגים רבים: משיחת המשכן ואהרן והכלים6, וכן על משיחת אהרן ובניו7, אך משיחת מלכים אינה מוזכרת כאן. ולכן מפרש רש"י: "כל המשיחות – שעליהן מדובר בפסוקים אלו – כמין כ"ף יוונית – חוץ משל מלכים (שאינה מוזכרת בפסוקים אלו) שהן כמין נזר".

אך לפי זה אין מובן: הרי כללו של רש"י בפירושו על התורה הוא, שאין הוא ספר הלכות, אלא "אני8 לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", ואם כך, מדוע צריך רש"י בכלל להוסיף כאן את הענין "חוץ משל מלכים...", כאשר בפרשה זו, וכן בפסוקים ובפרשות שלפני כן, אין מוזכרת כלל9 משיחת המלכים?

ב. אופני המשיחה

לגבי אופן המשיחה כבר פירש רש"י בפרשה הקודמת, פרשת תצוה, מספר פעמים:

הערות

  1. 1. ל, כו.
  2. 2. כ"ה בפרש"י – בדפוסים שלפנינו. וראה לקמן סעיף ה ובהנסמן שם.
  3. 3. יב, א.
  4. 4. ה, ב.
  5. 5. כ"ה בהוריות לפנינו. וראה לקמן שם.
  6. 6. ל, כו ואילך.
  7. 7. ל, ל.
  8. 8. בראשית ג, ח. ועד"ז שם, כד. ובכ"מ.
  9. 9. וגם לא לאח"ז בחומש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.