191
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הסינר לפני הכהן על מתניו וקצת כריסו מכאן ומכאן"5), ואילו הרמב"ם אומר "רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף", כלומר – לא יותר מכך.
במדת אורכו: רש"י אומר4 "וחוגר אותו כנגד לבו למטה מאציליו6 .. ומגיע עד עקביו"7, ואילו הרמב"ם אומר "ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו (ומגיע רק) עד הרגלים".
יש לומר, ששלשה הבדלים אלו קשורים להבדל כללי בין רש"י לבין רמב"ם לגבי הגדרת מהות האפוד, כפי שיוסבר להלן.
ב. לדברי רש"י – יש
מקורות?
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי רש"י על מעשה האפוד8. רש"י פותח את פירושו במילים: "ואפוד – לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא9 פירוש תבניתו. ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רוחבו כרוחב גב איש כמין סינר שקורין פורצינ"ט שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים, כך מעשהו...", ולאחר מכן הוא ממשיך ומפרט.
יש להבין: כאמור, חוץ מ"קצת שינוי" הרי דעת הרמב"ם לגבי צורת האפוד היא כדעת רש"י. ומכך שהרמב"ם אינו אומר על כך "ויראה לי" וכדומה (כדרכו במקומות שהוא מציין הלכה שאין לה מקור10), מובן, שיש לו מקור לצורה ולמדה זו.
ואילו רש"י מתבטא במילים "ולבי אומר לי", שמשמעותן שהוא מחדש זאת לפי דעתו, בלי מקור?
יותר מכך, לדעת מפרשי רמב"ם11 מקורו הוא בפשט הפסוקים, שזוהי דרכו וזהו יסוד פירושו של רש"י על התורה!
הערות
- 5. פרשתנו שם, כו. בפרש"י כח, ז ד"ה אל שני כתב "שלא הי' רחבו אלא כנגד גבו של כהן" (וכן בפסוק כח, ד (הובא לקמן בפנים ריש סעיף ב) סתם "רחבו כרוחב גב איש"). אבל שם לא בא לקבוע דיוק מדת האפוד לרחבו, כ"א בא לפרש התיבות "אל שני קצותיו" (שבפסוק) שהיינו "אל רחבו של אפוד שלא הי' רחבו אלא כנגד גבו כו'", ושולל בזה שלא הי' מכסה את כל הגוף גם מלפניו (כפי' הרשב"ם שם, ז).
- 4.
- 6. אבל להעיר מפרש"י שם, ז ד"ה אל שני: וגבהו עד כנגד האצילים .. כנגד אציליהם. עיי"ש.
- 7. להעיר שבדפוס ראשון דפרש"י בס"פ פקודי איתא "עד הארץ". ואולי הוא טה"ד, ובפרט שבפרשתנו שם, ו איתא (כלפנינו) "עד עקביו". וכ"ה בדפוס שני ושאר כת"י רש"י (שתח"י).
- 8. כח, ד.
- 9. לכאורה כוונתו לברייתא (שע"ד ברייתא) דמלאכת המשכן. – ובברייתא דמלאכת המשכן שלפנינו ליתא ע"ד בגדי כהונה כלל. וראה תו"ש חכ"ג מילואים לפ' תצוה ס"ז.
- 10. כמ"ש הרמב"ם באגרת לר' פנחס בר' משולם (נדפסה בקובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו (לפסיא) סי' קמ). וראה לקו"ש חי"ב ע' 6 בשוה"ג.
- 11. ראה קרית ספר להמבי"ט על הרמב"ם שם: האפוד רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף דמדכתיב שתי כתפות חוברות יהי' לו וגו' משמע שהוא רחב מכתף לכתף כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.