191
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. רוחבו ואורכו של האפוד
לגבי צורת האפוד1 תואמת שיטתו של רש"י בפירושו על התורה, בדרך כלל, את דעת הרמב"ם בספרו "היד החזקה", ש"האפוד רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף. ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים"2. בכל זאת, יש "קצת שינוי"3 בין דברי רש"י לבין דברי הרמב"ם בנושא זה.
במדת רוחבו: רש"י אומר "כמדת רוחב גבו של אדם ויותר"4 ("ונקפל פרשת פקודי", היינו (כנראה) – כפי שנדפס בדפוס ראשון ודפוס שני דפרש"י (וכן בכמה כת"י רש"י שתח"י)**, שלאחרי סיום פרשת פקודי איתא שם: לפי שפירשתי מעשה האפד והחשן
הערות
- 1. פרטי הדיעות בציור האפוד הובאו באנציקלופדי' תלמודית בערכו. תו"ש מילואים לפ' תצוה סי' ח. ועוד.
- 2. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ט ה"ט.
- 3. לשון הכס"מ שם – בהלכה ח. בדפוסים שלפנינו בכס"מ (נסמן ה"ח ו)מעתיק מדברי הרמב"ם (שם) "ומ"ש ועושה על ארבע זויות של חושן ד' טבעות זהב וכו'", וכותב: מפורש במקרא פרשת תצוה (וממשיך) ורש"י בפירוש התורה בסוף פרשת פקודי כתב באורך מעשה האפוד ויש קצת שינוי בין דבריו לדברי רבינו ע"ש. ולכאורה: א) מה שהביא מפרש"י בנוגע לאפוד, קאי לכאורה על דברי הרמב"ם שם ה"ט ואילך (או שכוונתו כאן לציין כל הנאמר מה"ח עד סוף הפרק)*. ב) מ"ש "ורש"י בפירוש התורה בסוף
- 4. פרשתנו כח, ו. וכן בס"פ פקודי בדפוס ראשון ושני ובכת"י (ראה הערה שלפנ"ז). כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף וכו'" (שבדפוסים לפנינו באו אחרי ציון ה"ט) הן בהמשך לדבריו "ויש קצת שינוי בין דבריו כו'". ודוחק. וראה בסוף ההערה.
- . בדפוס ראשון דהכס"מ (וויניציאה שלד): רש"י בפירוש התורה כו' (לא ורש"י כו'). ונראה דאינו המשך להקודם (וכן יש לפרש גם לגירסתנו). ועפ"ז מ"ש "מפורש במקרא פ' תצוה" קאי על (ה"ח שם) "ועושה על ארבע זויות של חשן ד' טבעות זהב". ואולי התיבות שלאח"ז בכס"מ "האפוד רחבו פרקים פרקים על פירוש המקראות כו' אני כותב מעשיהם יחד. וממשיך לפרש (בקיצור קצת) על דרך פירושו בפרשתנו (כח, ו). [ולהעיר, שבב' כת"י רש"י שתח"י**, מסיים (לאחר גמר פירושו הנ"ל): לכך אני כותב מעשיהם כמו שהוא בכאן למען ירוץ כל קורא בו כי כמו כן כתובים למעלה כסדר הזה בתוך הקונטריס]. ובכל דפוסים וכת"י הנ"ל – ישנו להפרש"י גם בפרשתנו כח, ו (ע"ד שהוא לפנינו). ואולי, מצד הכפלת הפירוש – השמיטו המעתיקים והמדפיסים שלאח"ז פי' הנ"ל מס"פ פקודי. ואולי צ"ל בכס"מ "(מפורש במקרא פרשת תצוה) ורש"י בפירוש התורה (והכוונה לפרש"י בפרשתנו) ובסוף פרשת פקודי כתב באורך מעשה האפוד" – וקאי על שניהם. וצריך חיפוש בדפוסים ישנים דפרש"י – אולי ברש"י שראה הכס"מ לא נמצאת אריכות הפירוש בפרשתנו כח, ו כ"א רק בס"פ פקודי. וראה ברלינר (במהדורא א') פרשתנו שם שכ"ה בכמה כת"י ודפוס ישן דפרש"י. ואכ"מ.
- . וכן הביא ברלינר בס"פ פקודי (בב' מהדורותיו).
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ט׳:ט׳ - הטקסט מספריא
האפוד רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים ויש לו כמו שתי ידות יוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן שחוגרין אותו בהם והם הנקראין חשב האפוד והכל ארוג זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה החושן ותופר עליו שתי כתיפות כדי שיהיו על כתפות הכהן וקובע על כל כתף וכתף אבן שוהם מרובע מושקע בבית של זהב ומפתח על שתי האבנים שמות השבטים ששה על אבן זו וששה על אבן זו כתולדותם וכותבין שם יוסף יהוסף ונמצאו כ"ה אות באבן זו וכ"ה אות באבן זו וכך היו כתובין והאבן שכתוב בה ראובן על כתיפו הימנית והאבן שכתוב בה שמעון על כתיפו השמאלית ועושה בכל כתף שתי טבעות אחת מלמעלה בראש הכתף ואחת מלמטה לכתף למעלה מן החשב ונותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

