161

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

זאת, ויותר מכך: ידועה תשובתו14 של הרמב"ם לרבי עובדיה הגר, אשר בה כותב הרמב"ם, שמעלתו של רבי עובדיה גדולה ממעלת כל בני ישראל האחרים, כי כל היהודים מיוחסים לאברהם יצחק ויעקב, ואילו הגרים מיוחסים "למי שאמר והיה העולם" – לקדוש־ברוך־הוא.

ואם גר בזמן הזה נחשב, בענין מסויים, "כבן נח" – כיצד כותב הרמב"ם לרבי עובדיה הגר שמעלתו כגר גבוהה ממעלת בני ישראל?! ופשוט לחלוטין, שהרמב"ם לא יאמר, ח"ו, דבר שאינו מדוייק לפי תורת אמת, אך ורק כדי לעודד את רבי עובדיה הגר!

ולהעיר, שבהמשך לתשובה הנ"ל לרבי עובדיה, כותב שם הרמב"ם: "וכל מה שאמרנו לך בענין הברכות שלא תשנה כבר ראיה לזה .. כמו שנתפרש בירושלמי (ביכורים15) .. תני בשם רבי יהודה, גר עצמו מביא (ביכורים) וקורא (את נוסח הוידוי) .. מאי טעמא, כי16 אב המון גויים נתתיך .. אב לכל הבריות .. הנה נתברר לך...".

וכך הוא פוסק להלכה בספר היד החזקה17: "הגר מביא וקורא, שנאמר לאברהם אב המון גויים נתתיך, הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסין תחת כנפי שכינה...",

כלומר, הרמב"ם מביא לרבי עובדיה הוכחה לגבי התנהגותו בזמן הזה, מגר בזמן הבית.

ג. איסור אכילת קדשים – לא מצד ה"גברא"

לכאורה, ניתן היה להסביר, בשונה מדברי הרוגוטשובי, שאסור לגר לאכול קדשים כל עוד לא הביא את קרבנו, משום "אריא הוא דרביע עליה" ("אריה רובץ על הדבר")18: הקרבן מעכב את אכילת הקדשים. כלומר, איסור אכילת הקדשים איננו מפני חסרון ב"גברא", בהיותו גר, אלא משום ענין צדדי – חובתו בהבאת קרבן מונעת ממנו19 את אכילת הקדשים.

ולפי זה, אדרבה, יובנו דברי הרמב"ם "שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל": "כשרי" מלשון20 להיות מוכשר. כלומר, כל עוד לא הביא הגר את קרבנו, הרי על־אף היותו ישראל גמור, אין הוא "מוכשר" לאכילת קדשים. דומה הדבר לכך, שמילת בניו ועבדיו מונעת את היהודי משחיטת

הערות

  1. 14. נדפסה ברמב"ם הוצאת שלוזינגער (נ.י. תש"ז) בהוספות לח"א סי"ט. תשובות הרמב"ם (ירושלים, תש"כ) כרך ב סרצ"ג.
  2. 15. פ"א ה"ד (ושם – בשינוי לשון).
  3. 16. לך יז, ה.
  4. 17. הל' בכורים פ"ד ה"ג. וראה רדב"ז שם.
  5. 18. לשון הש"ס – עירובין עח, ב. שבועות כב, ב. וראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וש"נ.
  6. 19. כלשון הרמב"ם (הל' מחו"כ שם) "שקרבנו עכבו". אלא שברמב"ם שם "עכבו להיות גר גמור" – ראה לקמן בפנים.
  7. 20. ועד"ז בהמשך לשונו: ויעשה ישראל כשר.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2
  1. מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חכ"ו ע' 161
  2. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ו ע' 161

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כח י'תשנג שבועות כב, סע"ב
  2. אגרות קודש כרך ט ב'תשי שבועות כב, סע"ב
  3. לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ג מאותו ספר שבועות כב, ב
  4. לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה א מאותו ספר שבועות כב, ב
  5. לקוטי שיחות כרך לו הוספות תשא מאותו ספר שבועות כב, סע"ב
  6. לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה ב מאותו ספר שבועות כב, סע"ב
  7. לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה ב מאותו ספר שבועות כב, ב
  8. לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג מאותו ספר שבועות כב, סע"ב
  9. לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר שבועות כב, ב
  10. לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ז מאותו ספר שבועות כב, ב
  11. לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר שבועות כב, סע"ב
  12. תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג שבועות כב, סע"ב
  13. תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו שבועות כב, סע"ב
  14. תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י שבועות כב, ב
  15. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י שבועות כב, סע"ב
  16. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב שבועות כב, ב
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה שבועות כב, ב
  18. תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו שבועות כב, ב
  19. תורת מנחם יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז שבועות כב, ב
  20. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט שבועות כב, סע"ב
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב שבועות כב, ב