124

אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". ויותר מכך: אף בפרשתנו עצמה, בתיאור ההכנות למתן תורה, נאמר⁸ "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם... ואביא אתכם אלי .. שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי .. ואתם תהיו לי .. וגוי קדוש" –

ואין מובן: מה קשה דוקא בפסוק זה, אשר משום כך צריך רש"י לפרש דוקא כאן, ולא לפני כן, ש"כדאי היא ההוצאה..."?

ב. הדיוקים בדברי רש"י

כן יש לציין מספר דיוקים בלשון רש"י:

כפי שמובן בפשטות, הרי דברי רש"י "שתהיו משועבדים לי" הן ביאור לתחלת הפסוק "אנכי ה' אלקיך", וכלשון הרא"ם שדלעיל: "משועבדים לו ויהיה אלקיהם". ולפי פירוש זה, המילים "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" הן "הטעם" ל"אנכי ה' אלקיך"⁹ – כיון ש"הוצאתיך מארץ מצרים", לפיכך נעשו ישראל משועבדים לקדוש־ברוך־הוא. בדומה לנאמר בסוף פרשת שלח¹⁰, ובמקומות נוספים¹¹, "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים", וכפירוש רש"י¹² – "על מנת כן פדיתי אתכם...".

אך לפי זה אין מובן:

א) מדוע אין רש"י מצטט ב"דבור המתחיל" גם את המילים "אנכי ה' אלקיך", אשר אותן הוא מבאר?

ב) ברוב המוחלט של המקומות¹³ שבהם מציין רש"י ענין זה, שיציאת מצרים היתה כדי שישראל יקבלו על עצמם את הקדוש־ברוך־הוא ל"אלקים" – מתבטא רש"י במילים "על מנת כן פדיתי...", וביטויים דומים לכך. ומדוע, אפוא, דוקא כאן משתמש רש"י בביטוי¹⁴ "כדאי היא ההוצאה..."¹⁵?

ג) רש"י צריך היה לומר – בהתאם ללשון הפסוק "אנכי ה' אלקיך" –