124
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"
מן הפסוק1 "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מצטט רש"י את המילים "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", ומפרש: "כדאי2 היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי".
לאחר מכן הוא מביא שני פירושים נוספים, כדלהלן בסעיף ה.
מהו הקושי בפסוק, שאותו מתכוון רש"י לתרץ בפירושו?
ה"מזרחי" (ומפרשים נוספים)3 אומר שהשאלה היא – מדוע "תלה אלקותו ביציאת מצרים ואמר אשר הוצאתיך ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ"? ועל כך משיב רש"י "שעל ידי ההוצאה ממצרים מהיות להם עבדים זכה בהם להיות משועבדים לו, ויהיה אלקיהם".
אך פירוש זה אינו ברור, לכאורה: לפי פשוטו של מקרא אין מקום מלכתחלה לשאלה מדוע לא נאמר "אשר בראתי שמים וארץ", שהרי ענין זה מופיע כהמשך וכטעם ל"אנכי ה' אלקיך", ש"ה'" הוא אלקי ישראל.
ב והכרחי לציין כאן ענין הקשור דוקא לעם ישראל, אשר בו שונים ישראל מכל העולם כולו4.
וההסבר לכך שנבחר דוקא ענין זה בקשר לעם ישראל5 – "הוצאתיך מארץ מצרים" – מובן בפשטות, שהרי זוהי גאולת עם ישראל, אשר הובילה למעמד הר סיני.
השאלה אף קשה יותר: ענין זה, שיציאת מצרים היא הטעם ל"אנכי ה' אלקיך" – או, במילים אחרות, שיציאת מצרים התרחשה כדי שישראל יקבלו עליהם את הקדוש־ברוך־הוא ל"אלוקה" ויעבדוהו – מופיע כבר לפני כן, ומספר פעמים:
בפרשת שמות6 נאמר "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". וכן בתחלת פרשת וארא7 – "לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים... ולקחתי
הערות
- 1. פרשתנו כ, ב.
- 2. כדאי – כ"ה בדפוסי רש"י הנפוצים ובכת"י רש"י (שתח"י) (ולא "כדאית") [בדפוס ראשון דפרש"י "כדי". ובכו"כ כת"י רש"י שתח"י "כדיי"].
- 3. גו"א. דבק טוב. ועוד.
- 4. ראה גם ראב"ע וחזקוני כאן. ולהעיר מפרש"י בחוקותי כו, יג: כדאי אני שתאמינו בי .. שהרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועשיתי לכם נסים גדולים. ולהעיר ג"כ ממש"נ לאברהם (לך טו, ז) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים.
- 5. להעיר ממכילתא כאן: משל כו' כלום עשית לנו (טובה) שתמלוך עלינו כו' הוציא כו' קרע כו' הוריד כו'. וראה לקמן הערה 15.
- 6. ג, יב. – אלא ששם ה"תעבדון" הוא הזכות שיש לישראל לצאת ממצרים (רש"י שם).
- 7. ו, ו־ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.