121

שאין להם סוף" מוכיחה שמי הים רבים כל כך עד שניתן על־פי תורה לכנותם "אין סוף", ולפחות בשם המושאל⁷².

י. "ים" – מעשה מרכבה

ועוד יש לומר: מקרא מלא דיבר הכתוב⁷³ "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא". ולפי זה יש לומר, שנאמר על מי הים שהם "מים שאין להם סוף" משום שבכוח יש בו מים בלי גבול, שהרי הים אף פעם אינו מלא. למעשה, מי הים הם מוגבלים ויודעין לשער כמה טיפות יש בים, אך בכוח הים אינו מלא בכל הטיפות, והוא מקום של מים שאין להם סוף.

וכיון שהענינים של מעשה מרכבה הם מעל לגבולות הבריאה, לכן הם כ"ים" – ללא סוף.

ולפי זה מובן גם מדוע מוסיף הרמב"ם בסוף ספרו את סיום הפסוק "כמים לים מכסים": בכך הוא רומז, שלמרות שבאותם הימים "ישיגו דעת בוראם כפי כח האדם", הרי כיון שזהו "דעת בוראם", הרי זה תמיד מעל לנברא, "כמים לים מכסים", שאפשר להשיג זאת בידיעת השלילה בלבד, כדלעיל.

יא. "צריך לידע אותם תחלת הכל"

מכל האמור לעיל נלמדת הוראה גם לגבי לימוד מעשה מרכבה ומעשה בראשית:

בהקדמת ספרו, ב"מנין המצוות על סדר הלכות הרמב"ם", כותב הרמב"ם, שבספר המדע הוא כלל את "כל המצוות שהם עיקר דת משה רבינו ע"ה וצריך אדם לידע אותם תחלת הכל". מכך מובן לגבי ספר המדע עצמו, שהענינים שכתב הרמב"ם בתחלת ספר המדע וקרא להם "הלכות יסודי התורה", צריכים להילמד לפני הענינים האחרים שבספר המדע, ועל־אחת־כמה־וכמה לפני הענינים של שלשה עשר ספרי היד החזקה הבאים.

ובהלכות יסודי התורה עצמן, צריך לדעת בראש ובראשונה את "יסוד היסודות ועמוד החכמות". וכיון שכל "עניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו .. שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס"⁷⁴ הכרחיים כדי שיוכלו לקיים את "יסוד היסודות... לידע שיש שם מצוי ראשון...", כדלעיל – יוצא, שבנוסף לחובה ללמוד ענינים אלו באופן כללי, יש להקדים וללמוד ענינים אלו לפני הלימוד של ענינים אחרים בתורה⁷⁵.