111

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בארץ, לכוחות מסויימים ויחודיים, הרי אז הורכב המן, אשר "היו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן"77, או לפי הדעה שבמכילתא78, ש"אכלו ישראל את המן .. ארבע עשרה שנה אחר מיתתו של משה .. שבע שכבשו ושבע שחלקו", בעיקר מן ה"שיעור המצטרף"79, כי אז לא היה מזון זה כל כך עבור עצם חיות הנשמה, ולמען חיזוק האמונה הפשוטה80, אלא בעיקר למען העבודה היחודית והמסויימת של כל אחד הקשורה לכניסה לארץ ולהתיישבות בה81.

ט. המן – פנימיות התורה

מכך נלמדת ההוראה לכל אחד ואחד:

התורה נקראת "לחם"82, ושני סוגי ה"לחם" שבתורה – לחם מן השמים ולחם מן הארץ – מצביעים, לפי דברי חז"ל83, על הנגלה שבתורה ועל פנימיות84 התורה.

עלול האדם לחשוב: לכאורה, מדובר על יהודי שזה עתה "נולד", רק עכשיו התחיל להתקרב ליהדות, ואם כך, די לספק לו בשלב זה רק "לחם מן הארץ" – הנגלה שבתורה. ואף אם יתנו לו "לחם מן השמים", אין לתת לו כמות שלמה של "לחם מן השמים" – יש להסתפק ב"כמות קטנה" של פנימיות התורה.

ובודאי כאשר מדובר על יהודי שעדיין לא התקרב ליהדות, ואף יותר מכך, יהודי שעלול ח"ו לזלזל במן – לחם מן השמים – שיתנו לו, הרי בודאי לא כדאי לתת לו בשלב זה "לחם מן השמים", פנימיות התורה, וברור שאין לספק לו כמות שלמה מלחם זה.

על כך נלמדת ההוראה מ"פרשת המן", שלחם זה יש לספק לכל אחד, בכל מצב שהוא, ואף למי שעובר ר"ל לעת עתה על ציווי ה'.

ויש לומר: לגבי חלקי התורה האחרים, הקשורים לכוחות הגלויים של הנשמה, יש לפעמים לבדוק ולהכיר היטב את מצבו של היהודי,

הערות

  1. 77. קידושין (ופרש"י) שבהערה 63.
  2. 78. דעת ר' יוסי. ובמכילתא דרשב"י הוא בשם "אחרים".
  3. 79. ולכאורה גם בפשוטם של הענינים (ובפרט לדעת ר"י במכילתא שאכלו עוד י"ד שנה) בזמן ההוא לא הי' אכילת המן אלא בהוספה על שאר מאכלים שאכלו אז. ויהושע תיקן ברכת הארץ שבברהמ"ז (ברכות מח, ב).
  4. 80. ע"ד אכילת מצה – ראה לקו"ת צו יג, ג ואילך. ובכ"מ. וראה ספר הליקוטים שם ע' תתה ואילך.
  5. 81. להעיר מש"ך עה"ת שם (נז, ג) דאחרי מות משה לא היו טועמים כי אם מן .. אחרי מות משה לא נתוסף שום דבר אלא אדרבה גרעו כו'.
  6. 82. ראה שבת קכ, א. חגיגה יד, א. הקדמת תקו"ז (א, ב). ובכ"מ.
  7. 83. מאמרי אדה"ז – הנחות הר"פ ע' עז־עח. סה"מ תקס"ח ע' מ. ועוד. תו"ח פרשתנו שה, ב. ד"ה והי' כי תבוא תרס"ו. אר"ע אשריכם ישראל תרס"ז. וראה בפרטיות לקו"ש ח"ט שם. וש"נ.
  8. 84. ראה זח"ב קפג, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ד תתקפו שבת קך, א
  2. לקוטי שיחות כרך ד בהעלותך שיחה א מאותו ספר שבת קכ, א
  3. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד שבת קכ, רע"א
  4. תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך שבת קכ, א
  5. תורת שמואל תרמ"א ונקדשתי בתוך בנ"י שבת קכ, א
  6. תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך שבת קכ, א
  7. מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע שבת קכ, א
  8. מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע שבת קכ, א
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ ג שבת קכ, סע"ב
  10. שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסא דיני חציצה וטבילה ה שבת קכ, ע"ב
  11. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים מב שבת קכ, א
  12. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקיד שלא לכבות ביום טוב י שבת קכ, ב
  13. ספר השיחות י"ט כסלו תש"ט שבת קכ, א
  14. פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם שבת קכ, א
  15. פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים - ביאור על והניף שבת קכ, א
  16. מבית הגנזים ענייני רבנות ורבנים רבני חב"ד בעיירה ראמען שבת קכ, א
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיד שלא לכבות ביום טוב שבת קכ, ב
  18. תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט שבת קכ, א
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ שבת דף ק"כ