ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג

106

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בין האופן שבו היא מחיה את הראש לבין שאר חלקי הגוף, בכל האיברים חיות זו קיימת באופן שווה. כלומר, עצם היות האדם חי – זהה בגוף כולו.

וכשם שבחיות כללית זו אין הבדלים בין המוח שבראש לבין העקב שברגל באותו גוף, כי אין היא נמדדת ומותאמת לפי חלקי הגוף שאותם היא מחיה, כך אין הבדל בחיות כללית זו בין גוף אחד לבין משנהו – אצל כל אחד נפש כללית זו היא באופן שווה, ונפש של ילד קטן "ביכולתו להחיות גופו של עוג (מלך הבשן)"³⁸.

ב) חיות פרטית ומסויימת, המותאמת לתכונתו של הגוף ולכל חלק שבגוף באופן מיוחד – בכל איבר חיות זו היא בהתאם לתכונותיו היחודיות של איבר זה. בראש, שהוא איבר מורכב יותר, מאירה חיות פרטית זו יותר מאשר באיברים אחרים, וכך בכל חלק וחלק לפי תכונותיו³⁹. בחיות זו יש הבדלים גם בין גוף אחד לאחר.

החיבור בין הנפש וחיות הנפש לבין הגוף נעשה על ידי אכילה, כידוע, ולכן יש גם בכך שני שיעורי ואופני אכילה:

א) שיעור האכילה הקשור לעצם חיבור הנפש והגוף, לחיות הכללית, המביאה לידי היות הגוף "חי". וכיון שעצם חיותו של הגוף אינה מורכבת מ"פרטים", מובן⁴⁰, שהאכילה היוצרת חיבור זה אינה מורכבת מצירוף של פרטים, אלא זהו שיעור עצמי⁴¹, ולכן אין בשיעור אכילה זה הבדלים בין גוף אחד לאחר. זהו השיעור ככותבת, אשר "קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה", להיפך מן העינוי, של כל אחד ב"כל העולם כולו", ואף של "עוג מלך הבשן". זהו שיעור עצמי, כשם שלגבי חיות הנפש, אין החיות הכללית שבגוף מחולקת ונבדלת⁴².

ב) שיעור האכילה הקשור לחיות היחודית לכל גוף לפי פרטיו, כך שככל שהגוף גדול יותר, כך גדולה

הערות

38. ד"ה כי עמך ה'ש"ת ספ"ו. חייב אינש תש"ח פ"ג. ובכ"מ.
39. ועד העקב שברגל שהוא מלאך המות שבגוף האדם החי (אדר"נ ספל"א).
40. ראה יומא עד, ב: והאבדתי את הנפש ההיא, ענוי שהוא אבידת נפש ואי זה זה אכילה ושתי'. ובפיה"מ להרמב"ם שם פ"ח מ"א: ובאה הקבלה דבר שהנפש תלוי' בו זו אכילה ושתי'. ובהל' שביתת עשור פ"א ה"ד: תענו את נפשותיכם מפי השמועה למדו .. ענוי שהוא לנפש זה הצום.
41. להעיר ממש"כ הצפע"נ (מהד"ת כח, סע"ב, הובא במפענח צפונות פ"ט ס"ג) דשיעור רביעית דם של מת "הוא דמי לנקודה לא מצטרף", וממה שהביא בהשמטות להל' מתנות עניים (ג, רע"ד) "דברי הראב"ד בהל' טומאת מת פ"ד הי"ג גבי רביעית דם דאין עליו שם נפש אא"כ מחובר", משמע דהטעם ש"שיעור רביעית דם דמי לנקודה" – לפי דרביעית דם הוא דם הנפש.
42. ומה שמ"מ "כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא" – י"ל שזהו מצד החיות פרטי שנתוסף ע"י האכילה הזו.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"ו ע' 106

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.