95

הערות

1. 1. או"ח סי' א. וכן בשו"ע שם סעיף ה.
2. 2. ראה פרישה שם (מירושלמי ברכות*) "כל האומר פ' המן בכל יום מובטח כו'". וכ"ה לשון אדה"ז בשו"ע הן במדה"ק (שם ס"י) והן במהד"ת (שם ס"ט). וראה ט"ז שם סק"ד. וראה לקמן בפנים והערה 32. ולהעיר מאוה"ת בשלח (ע' תרמד. וראה מאמרי אדה"ז – רז"ל ע' לה): בכ"י או לפרקים.
3. 3. לטור שם.
4. 4. או"ח שם ס"י.
5. 5. שם ס"ה.
6. 6. פרשתנו טז, יח. – הבאת פסוק זה היא הוספת אדה"ז על ל' הלבוש. וראה לקמן הערה 12.
7. 7. או"ח שם ס"ט.
8. 8. ולהעיר שבכל סעיף זה מקצר אדה"ז לגבי לשונו במהד"ק: פ' העקידה – במהד"ק שם מביא ב' הטעמים (שבב"י שם) "כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם כדי להכניע יצרו כו' כמו שמסר יצחק נפשו", ובמהד"ת – "לזכור זכות אבות" (ותו לא)*; עשרת הדברות – השמיט (במהד"ת) הטעם, וכן כל האריכות ע"ד אמירתם (בציבור כו') שבמהד"ק שם; בפ' קרבנות (נוסף לזה שכוללה באותו הסעיף, דלא כבמהד"ק שמחלק הפרטי דינים לכמה סעיפים, הרי) השמיט במהד"ת כמה פרטי דינים שבמהד"ק (ראה מהד"ק שם סט"ו ואילך). – אלא מ"מ, בנדו"ד (פ' המן) אי"ז רק קיצור, כ"א שינוי, כדלקמן בארוכה.
9. . בס' המנהיג הל' שבת סמ"ד מביא לשון זה מ"סוף יומא* ירושלמי". ובתשב"ץ (פסקי מהר"ם מרוטנבורג) דיני תפלה אות רנו "מירושלמי". – וכבר העירו שבירושלמי לפנינו ליתא. ובבחיי פרשתנו טז, טז: וקבלה ביד חכמים.
10. . כ"ה לפי נוסח א' מהכת"י (ראה ס' המנהיג הוצאת ירושלים תשל"ח בשינויי נוסחאות) "(בסוף יומא) דירושלמי". אבל להנוסח שלפנינו אפ"ל שהתיבות "בסוף יומא" נמשכות אדלעיל "זכר למן .. שמונח בקופסא" (יומא עה, ב). וכן מוכרח לנוסח הכת"י (ראה הוצאה הנ"ל שם) "בקופסא כדאמרי' בסוף יומא" (והתיבות "ירושלמי כל האומר ושאין מזונותיו נחסרין" – חסרות שם).
11. . שינויים אלו נת' בההתועדות (ע"ד החסידות).