61
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
התורה ובשביל ישראל, מובן, שכאשר בית דין פוסקים על פי התורה שהחודש הוא מעובר, משנה פסק זה את מציאות העולם. כי הבריאה כולה היא בשביל התורה וישראל.
ד. ראשונה – דווקא המצווה
אך אין די בכך. כי הענין שכאשר בית דין מעברים את החודש אז "בתוליה חוזרין" איננו במצווה עצמה, ואפילו לא בלבנה, אלא זוהי תוצאה הנגרמת בעניין צדדי לחלוטין!
ואילו מן הביטוי "מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל" מובן, שההדגשה של "ראשונה" קשורה דווקא למצוה עצמה. ומזה מובן, שתוכנה ותכליתה של המצוה עצמה מתבטא בהדגשה בענין של היותה ראשונה.
ה. קדושת הזמן – ראשונה
ויש לומר, שההסבר לכך הוא25:
מצוות התורה הן כדי ליצור קדושה בעולם. וזהו העיקר של כל המצוות: לוקחים חפצא של העולם והופכים אותו לחפצא של מצוה, עד שהוא נעשה ענין של קדושה26.
וזוהי גם המשמעות של קידוש החודש – בית דין מקדש27 יום מסויים (חפצא) להיות ראש חודש, לא יום מעשה*, ולהקריב קרבן מיוחד28 וכו' – עד אשר "והיה מדי חודש בחדשו (כמו) ומדי שבת בשבתו יבוא..."29.
וכדברי הרמב"ם30 "שיקדשוהו בית דין ויקבעו אותו היום ראש חודש הוא שיהיה ראש חודש", "שאין הראיה קובעת אלא בית דין שאמרו מקודש הם שקובעין"31.
והדבר קשור גם לקדושת המועדים, כי "יסוד מצוות קידוש החודש כדי שיעשו ישראל מועדי השנה
הערות
- 25. ע"ד החסידות ראה לקו"ש חט"ז [המתורגם] ס"ע 517 ואילך. חכ"א [המתורגם] ע' 73 ואילך. ועוד.
- 26. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 226 ואילך. ובכ"מ.
- 27. ראה שמו"ר עה"פ כאן (פט"ו, כד).
- *. יחזקאל מו, א.
- 28. ראה פרש"י חגיגה יז, ב ד"ה וקדש חדש – "למוספין" (ובא ביחד עם "(מנה ימים) וקדש עצרת", ובפרש"י "בקרבנות"). ובלבוש או"ח (ר"ס תיז) "יום שיש בו קדושה הוא יותר משאר ימי החול כיון שמביאין בו קרבנות מוספין כמו ביו"ט".
- 29. ישעי' סו, כג. וגם עתה עד"ז (זח"ג ע, ב. ובכ"מ – כנסמן במ"מ לזהר – ניצוצי זוהר ועוד). וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' עט. הובא להלכה במג"א או"ח סתי"ז סק"ב): וכשם שאין תחנה ברגלים כך אין תחנה בר"ח .. הנוהגין להתענות ערב ר"ח ג"כ מרבים בכבוד הלילה ויום המחרת, שהרי הקישו הנביאים ר"ח לשבת בכמה מעלות טובות גבי שער החצר הפנימית ויבא כל בשר להשתחוות, והתורה הקישתהו למועדי השמחה לתקוע בחצוצרות על הקרבן וכו' ותנן ר"ה כו' ראש ב"ד אומר מקודש .. קבעו לו חתימה שוה לרגלים כו'.
- 30. הל' קדה"ח פ"א ה"ה.
- 31. שם פ"ב סה"ח.
משנה תורה, הלכות קידוש החודש א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
אין ראיית הירח מסורה לכל אדם כמו שבת בראשית שכל אחד מונה ששה ושובת בשביעי. אלא לבית דין הדבר מסור עד שיקדשוהו בית דין ויקבעו אותו היום ראש חדש הוא שיהיה ראש חדש. שנאמר החדש הזה לכם עדות זו תהיה מסורה לכם.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לו ‹ ויק"פ - פ' החודש ‹ ויק"פ - פ' החודש ‹ 204 לקו"ש חכ"ו ע' 61
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) ‹ שמג דין קטן בשבת לקוטי שיחות חכ"ו ע' 61
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

