ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב

54

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

(צרוך) במי ששולח אתכם". משמעות המושג "צורך (צרוך)" בפירוש רש"י כאן היא, כדברי המפרשים⁴¹ – "לשון יכולת וממשלה".

כלומר, למרות שהמכות עצמן הראו את כוחו וממשלתו של הקדוש־ברוך־הוא, כנאמר "והרביתי⁴² את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים .. וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים", בכל זאת רצה הקדוש־ברוך־הוא, שכהכנה למכות, תתבטא יכולתו וממשלתו של הקדוש־ברוך־הוא על מצרים כענין בפני עצמו, בלי קשר לעונשם של המצרים ולמכות.

לפי זה מובן, שאות המטה לא התרחש כדי להראות את נסי הקדוש־ברוך־הוא באופן סתמי, אלא כדי להוכיח את ה"צורך", ה"יכולת וממשלה", של הקדוש־ברוך־הוא על המצרים.

ולפיכך מובן בפשטות, שהמופת "ויבלע מטה אהרן את מטותם" לא היה תוספת שנגרמה על ידי פעולתם הנוספת של החרטומים, "וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים" (כלומר, שהחלק שנדרש בעיקר היה רק הפיכת מטה אהרן לתנין לפני פרעה), אלא עצם בליעת המטות על ידי מטה אהרן היה העיקר של מופת המטה, כי בכך הוכחה ממשלתו של הקדוש־ברוך־הוא, עד ש"ויהי לתנין" היוה רק הכנה לכך⁴³.

ט. מטה בולע – הדגשת כוחו וממשלתו של ה'

לפי זה מובן בפשטות מדוע מסביר

הערות

41. חזקוני ופי' הרא"ש (הדר זקנים) כאן. וראה גם רא"ם, גו"א ושאר מפרשי רש"י.
42. ז, ג־ה.
43. ומה שלכתחילה נצטווה אהרן רק "והשלך גו' יהי לתנין" (ז, ט) – ולא נזכר ע"ד מופת הבליעה – י"ל כי "והשלך" דאהרן פעל רק "יהי לתנין", משא"כ (החזרה למטה ו)מופת הבליעה לא היתה תוצאה מפעולת אהרן. ומה שפרש"י (פרשתנו ז, כג) "גם לזאת למופת המטה שנהפך לתנין ולא לזה של דם", והיינו שזהו תוכן מופת המטה שנהפך לתנין, ולכאורה לפי הנ"ל בפנים הול"ל סתם "למופת המטה" ותו לא – הרי בכל אופן קשה (גם את"ל דלא כבפנים, דעיקר הכוונה במופת המטה הי' זה ש"ויבלע מטה אהרן"), דהרי פשוט דמופת הבליעה הוא גדול יותר מהפיכת המטה לתנין, דבר שגם חרטומי מצרים עשו (וראה ראב"ע שם: כי הזכיר בתחלה אות המטה שהי' לתנין ובלע המטות). וי"ל בכמה אופנים: א) רש"י תפס התחלת הנס "שנהפך לתנין". ב) הלשון "גם לזאת" שבכתוב מורה על המשותף ביניהם, ולכן מתאים זה על "מופת המטה שנהפך לתנין" שהוא דומה להפיכת המים לדם, ולא להבליעה שאינה דומה לזה. ג) ועיקר: ה"ז בא בהמשך לפרש"י שלפנ"ז (ז, כב) "ויחזק לב פרעה" – "לומר על ידי מכשפות אתם עושים כן כו'", שלא פירש כן ב"ויחזק לב פרעה" הנאמר בהמשך למופת המטה, כי על נס הבליעה לא הי' יכול לומר "על ידי מכשפות אתם עושים כן" (וראה רא"ם גו"א ועוד בפרש"י שם), ולכן פי' "גם לזאת למופת המטה שנהפך לתנין", שע"ז מתאים שיאמר "ע"י מכשפות כו'" שהרי גם חרטומי מצרים עשו כן, כמו במים לדם (משא"כ מה שבלע מטה אהרן, שמורה אדרבה על היכולת וממשלה על מצרים וחרטומיו, כנ"ל בפנים).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.