43
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. שלש או ארבע?
ההלכה היא9, של"סדר" צריך לקחת שלוש מצות.
הסיבה לכך היא, משום שיש צורך בשתיים שלמות "לבצוע עליהן כמו בשאר ימים טובים" ו"עוד פרוסה אחת משום לחם עוני"10, או, כפי שמובא ב"מרדכי"11 טעם נוסף: שלוש מצות לזכר לחמי תודה.
וכיון שכל פרט בתורה הוא מדוייק, יש לומר, שגם המספר של שלוש המצות איננו רק משום סיבה צדדית, אלא כמספר הכוסות, אף הוא קשור למשמעות ולטעם של אכילת מצה בכלל – "משום שנגאלו אבותינו ממצרים"12.
לפי זה יוצא, שבגאולת מצרים יש שני ענינים: ענין אחד שיש בו שלשה פרטים, ושהוא מתבטא באכילת המצה, ומשום כך לוקחים שלוש מצות. וענין אחר המורכב מארבעה פרטים, ארבע לשונות של גאולה, שכנגדם תקנו את ארבע הכוסות.
ג. שלמות יציאת מצרים – מתן תורה
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
ידוע הנאמר בספרים13, שבעת יציאת מצרים לא היו ישראל ראויים לגאולה, ועד כדי כך, שאילו היו נשארים רגע נוסף במצרים, הם היו שוקעים ר"ל לגמרי בטומאת מצרים, בחמישים שערי טומאה. אך הקדוש־ברוך־הוא הוציאם "כהרף עין"14 מטומאת מצרים – נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש־ברוך־הוא וגאלם".
ויש לומר, שלכן היתה שלמות גאולת מצרים רק במתן תורה15, כפי שרואים גם בארבע הלשונות של גאולה, שהביטוי הרביעי, האחרון16,
הערות
- 9. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סתע"ג ס"ד (ס"כ). טור שם סו"ס תעה. שו"ע (ודאדה"ז) שם ס"א (ס"ג).
- 10. ל' אדה"ז סתע"ה שם. וראה נ"כ הטושו"ע סתע"ה שם.
- 11. סוף פסחים – "סדר של פסח" (ועד"ז במט"מ שם סתר"ח. מהרי"ל הל' ההגדה). וראה בארוכה לקו"ש חי"ב ע' 30 ואילך (נדפס גם בהגש"פ הנ"ל ע' ת ואילך) – שכוונת המרדכי היא לטעם על ג' מצות (משא"כ בטור ורמ"א סתע"ה. שו"ע אדה"ז סתנ"ח ס"ה). ע"ש. – עוד טעמים ראה הגש"פ (קה"ת) עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' ו.
- 12. לטעם המרדכי הנ"ל ה"ז שייך לגאולה כמ"ש שם "והשתא נמי נגאלו משעבוד מצרים". אבל זוהי שייכות לכללות ענין של גאולה, ומסתבר לומר שיש שייכות בין המספר ג' (מצות) גם עם תוכן המיוחד דגאולת מצרים (ע"ד ד' לשונות של גאולה).
- 13. ראה צרור המור בא יב, מ. ועוד – הובאו בהגש"פ הנ"ל ע' ל. וראה זהר חדש ר"פ יתרו.
- 14. מכילתא (הובא בפרש"י) בא יב, מא. – וע"פ המבואר בפנים מובנת הדגשת המכילתא "כהרף עין".
- 15. כמש"נ (שמות ג, יב) בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה.
- 16. כי "והבאתי" (שבפסוק ח) אינו לשון של גאולה "אלא בשורת הארץ היא" (ס' המנהיג הל' פסח סי' נא. וראה גם תוס' הדר זקנים פרשתנו כאן "דאין זה לשון גאולה". אבל ראה דעת זקנים שבהערה 5. ואכ"מ).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ו ע' 43
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.