ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו כ"ד טבת שיחה א

42

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מטרתו של שולחן ערוך היא לדעת הלכה למעשה. ולפיכך, אין כאן מקום, לכאורה¹⁸, לטעמים ולדיונים בקשר להלכה, אלא רק למסקנה של ההלכה למעשה, כיצד על האדם לנהוג בפועל¹⁹.

אך כשהאדם יודע רק את ההלכות הפסוקות, ללא טעמיהן, הרי הוא מקיימן באופן של קבלת עול בלבד. הוא מציית לשולחן ערוך ומקיים את המצוה בשלימותה, ולפיכך יש לו מצוה והוא פועל "צוותא²⁰ וחיבור" וכו' – אך הדברים אינם מאירים אצלו. עד אשר אומר בעל ה"בית יוסף"²¹ לגבי שולחן ערוך שלו, שהוא בא כהמשך ומיוסד על ספרו ה"בית יוסף".

אדמו"ר הזקן, על ידי חיבור השולחן ערוך באופן של "הלכות בטעמיהן" האיר גם את הענין של קבלת עול²². גם "שולחן ערוך" – הלכה למעשה – צריך לכלול את טעמי ההלכות, כדי שקיום המצוה יהיה באופן מואר, בהבנה ובהשגה.

הערות

18. ראה שד"ח (כרך ט' כללי הפוסקים סט"ז, אות ח) דשייך לשון זה גם כשהמסקנא כן הוא.
19. ראה בארוכה הקדמת "בני הגאון המחבר ז"ל" לשו"ע שלו (נדפסה בריש חלק חו"מ). בנוגע השיטות המותר לפס"ד מספרי פס"ד מבלי ידיעת הטעמים – ראה הל'ת"ת לאדה"ז רפ"ב בקו"א. יד מלאכי כלל השו"ע (אות א'), שד"ח כללי הפוסקים (סי"ג אות א־ב) וש"נ. (משיחות ש"פ וארא תשמ"א ש"פ תבא (ח"י אלול) תש"מ)
20.
21.
22. ע"פ המבואר בפנים תומתק האריכות בהמשך תרס"ו (ע' שכה־ו. ועד"ז בתו"ח ויקהל תרט"ז, ב) ע"ד "עבד פשוט" אשר "יש לו תענוג בעבודתו" אלא שהנח"ר שלו היא הנח"ר של אדונו ולא של עצמו כלל. דלכאורה מעלתו של עבד פשוט היא בהביטול שלו מכל וכל עד ש"כאילו אינו במציאות בעולם לעצמו כלל" (תרס"ו שם ע' שי. ועד"ז בתו"ח שם תקפט, רע"א), וא"כ מהי ההוספה (כאשר מדגישים מעלת עבד פשוט) שיש לו תענוג בעבודתו? לכאורה, מצד ענין הביטול מעלתו גדולה יותר ש"אין לו שמחה ונח"ר לעצמו כלל בעבודתו" מפני ש"אין לו מקום ומציאות ומהות בפ"ע כלל" (תרס"ו שם. וראה גם שם ס"ע שיב ואילך. תו"ח שם (א־ב)). – אלא שבביטול לחוד עדיין חסר בעבודתו ענין האור, ובכל עבודה נוגע ענין האור. ולכן גם בעבד פשוט מעלה וצ"ל המעלה שיש תענוג בעבודתו אלא דמכיון שהוא עבד פשוט לכן התענוג בעבודתו אינו "שלו" כ"א הנח"ר דאדונו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.