20

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שאלת משה "ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם", השיב לו הקדוש־ברוך־הוא: "אהיה אשר אהיה, ויאמר כה תאמר לבני ישראל, אהיה שלחני אליכם". לאחר מכן נאמר בפסוק נוסף: "ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל בני ישראל, ה' אלקי אבותיכם... שלחני אליכם זה שמי...".

אין מובן14:

א) מדוע אין די בדבריו הראשונים של הקדוש־ברוך־הוא – "ויאמר... אהיה .. ויאמר... אהיה שלחני אליכם", ויש צורך באמירה נוספת – "ויאמר עוד אלקים..."15?

ב) יותר מכך: אמירה זו סותרת לקודמת: בתחילה אומר הקדוש־ברוך־הוא "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם", ומיד לאחר מכן – "כה תאמר אל בני ישראל הוי' אלקי אבותיכם... שלחני אליכם"?!

לכן הכרחי לומר, שהאמירה השלישית היא רק הסבר נוסף לאמירות הראשונות. כלומר, האמירות "ויאמר... אהיה אשר אהיה, ויאמר... אהיה שלחני אליכם" מהוות מענה לשאלה "ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם". אלא, כדי שמענה זה יובן יותר ויתקבל יותר על ידי בני ישראל, הוסיף הקדוש־ברוך־הוא ענין נוסף – "ויאמר עוד... זה שמי...", שזהו הסבר נוסף לדבריו "אהיה שלחני אליכם".

יש להבין: במה מוסיפה האמירה האחרונה הסבר לראשונות, ואינה סותרת אותן?

ד. "אהיה עמם בצרה

זאת..."

כדי להבין זאת, יש להקדים ולבאר את פירוש רש"י16 "אהיה אשר אהיה" – "אהיה עמם בצרה זאת, אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות".

מפשטות לשון רש"י מובן, כפי שמפרש רמב"ן17, שהמילים "אהיה אשר אהיה .. אהיה שלחני" אינן מענה

הערות

  1. 14. כן הקשו כמה ממפרשי התורה.
  2. 15. והרי בפסוק הא' עצמו מבאר רש"י מה שנאמר עוה"פ "ויאמר כה תאמר גו'".
  3. 16. מברכות ט, ב (ושם "הייתי". ובפרש"י "אהי'" – בהתאם ללשון הכתוב. ואכ"מ). שמו"ר כאן (פ"ג, ו).
  4. 17. ג, יג. – וראה גם לעיל ע' 12 [ומשנ"ת שם ע' 14 ואילך (ע"פ שבועות לה, סע"א. וראה הנסמן בהערה 3 שם) – הוא ע"ד ההלכה. אבל בפרש"י עה"ת (פשוטו של מקרא) יש לפרש הכוונה כפשטות לשונו, ש"אהי' עמם בצרה זאת כו'" אינו "שם"*].
  5. . בגו"א ועוד כאן פירשו גם בפרש"י (מחז"ל זה) ש"אהי' אשר אהי'" הוא שם המורה על מציאותו ית'. ע"ש. אבל ענין זה אינו אפילו ברמז בלשון רש"י. באוה"ח כאן ד"שם זה יתייחס למדת הרחמים .. לצד שיהי' עם ישראל בצרתם". אבל: (א) בפרש"י – דשם הוי' הוא מדת הרחמים (כדלקמן ס"ה). (ב) פשטות ל' רש"י הוא שזוהי בשורה והבטחה ש"אהי' עמם בצרה זאת .. אהי' עמם בשעבוד שאר מלכיות". ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.