212
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכדי ליצור את החיבור בין ה"מעיין" עצמו – האור הכללי של תורת החסידות – לבין המעיינות שב"חוצה" – התלבשות בהשגה – נדרשה פעולה מיוחדת של המגיד ממעזריטש – "ואביו שמר את הדבר", בדומה ליעקב, כאשר צריך היה ליצור את החיבור בין מעשה אבות למעשה בנים, כדלעיל.
פעולה זו היא מעשהו של המגיד, אשר לפני הסתלקותו נטל את ידו של אדמו"ר הזקן ואמר י"ט כסלו הוא יום ההילולא שלנו78:
לפני הסתלקותו של המגיד79, כאשר היה צריך להתחיל הגילוי של תורת החסידות באופן של "יפוצו מעיינותיך חוצה" – התלבשות של אור החסידות בהשגה – באופן של "יתפרנסון"80, אמר המגיד לאדמו"ר הזקן מילים אלו, ובכך נוצר החיבור של המעיין עצמו, כפי שהוא אצל אבות החסידות, עם המעיינות היוצאים חוצה.
הערות
- 78. לקו"ד ח"א קא, א.
- 79. ראה גם לקו"ש ח"י (ע' 100 ואילך. ע' 106 ואילך) מה שאמר הה"מ בשבת לפני הסתלקותו ושייכותו ליט"כ ולהפצת המעינות חוצה. (משיחות ש"פ וישב תשט"ו ש"פ מקץ תש"מ)
- 80. לשון התקו"ז (ת"ו בסופו). ובהקדמת מקדש מלך לזהר: יתפרנסון .. כשיפורש להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו"ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ"ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' יפורשו מאמריו העמוקים בהקדמות שגילה האר"י זלה"ה כו' שיבינו כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ"ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. – ראה גם כן הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.