177
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. "קשיטה – מעה"
בפרשתנו מסופר, שכאשר הגיע יעקב ל"שכם אשר בארץ כנען"1, הוא קנה את "חלקת השדה אשר נטה שם אהלו .. במאה קשיטה"2.
רש"י מצטט את המילה "קשיטה", ומפרש: מעה. אמר3 רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למעה קשיטה (ולאחר מכן נאמר בסוגריים4): ותרגומו חורפן, טובים חריפים בכל מקום, כגון עובר5 לסוחר.
הסיבה לכך שרש"י צריך לבאר את המילה "קשיטה" מובנת בפשטות, משום שהמילה "קשיטה" אינה מילה נפוצה כלל וכלל.
מילה זו מופיעה, מלבד בסיום ספר יהושע6, ששם חוזרת התורה שוב על האמור בפרשתנו "חלקת השדה אשר קנה יעקב במאה קשיטה", רק פעם אחת נוספת, בסיום ספר איוב7 – "ויתנו לו איש קשיטה אחת".
ולכן מוכרח רש"י לבאר עבור "בן חמש למקרא" שהמשמעות של המילה "קשיטה", היא "מעה", והוא מביא
ב לכך הוכחה מ"אמר רבי עקיבא כשהלכתי...".
אך יש להבין: אמנם, ב"כרכי הים היו קורין למעה קשיטה", אך בדברי חז"ל יש פירושים נוספים למילה "קשיטה", כגון: א) בתרגום יונתן, ובתרגום ירושלמי – "מרגליין" (מרגליות), "קשיטה" מלשון קישוטים8. ב) אבן עזרא אומר (באיוב9), שהמשמעות של "קשיטה" היא "כבשה קטנה". ולפי כמה מפרשים10, זוהי כוונת תרגום אונקלוס כאן, אשר מתרגם "קשיטה" – "חורפן", כפי שאנו מוצאים לפני כן, בפרשת וירא, שאת המילים "שבע כבשות הצאן .. שבע כבשות"11, מתרגם אונקלוס "חורפן"12.
הערות
- 1. לג, יח.
- 2. שם, יט.
- 3. ר"ה כו, א. וראה לקמן בפנים סעיף ג.
- 4. ראה לקמן סעיף ד.
- 5. ח"ש כג, טז.
- 6. כד, לב.
- 7. מב, יא.
- 8. וכ"ה דעת ר' יהושע דסכין בשם ר' לוי בב"ר עה"פ (פע"ט, ז) – ראה מדרש שכל טוב כאן. מת"כ ועץ יוסף לב"ר שם. רש"ש שם. וראה ערוך (ומפרשי הב"ר שם לפנ"ז) שהובא לקמן בפנים. וראה של"ה מס' פסחים (קסט, ב) דמאה קשיטה "רומזין למאה קישוטין דשכינה". ולהעיר שהרמ"ע מפאנו קרא לא' ממאמריו (בספרו עשרה מאמרות) מאה קשיטה "והם מאה סימנים" (שה"ג להחיד"א מע' ספרים).
- 9. שם.
- 10. רד"ק ועוד כאן. מדרש שכל טוב. וכ"כ באוהב משפט (להתשב"ץ) – וויניציאה, שמט – לאיוב שם. באר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י כאן. ועוד. וראה לקמן הערה *43.
- 11. כא, כח־ל.
- 12. וכ"ה בתיב"ע וירא שם. תרגום ליהושע ואיוב שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.