113

ה' ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות ה' על ישראל" ובמילא יצאו כל שאר בני דוד.

ולכן נכללו שניהם ביחד, "דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן": מכיוון שנצחיות מלכות דוד נאמרה במיוחד ורק ביחס לשלמה "והכינותי את כסא מלכותו על ישראל עד עולם", כנ"ל, הרי זה גופא נמשך גם במשיחת שלמה, "להודיע לכל שזהו מלך לבדו",

ולכן המלכות נקראת על שם שניהם, דוד ושלמה.

ח. במלכות דוד ובעם ישראל – בחירה שלמעלה משינוי

על פי כל הנ"ל יש לבאר כיצד קיים בהפטורה "מענין הפרשה", הן בתוכן עניינם, והן כהמשך לפרשה:

העובדה ש"מלכי בית דוד הם העומדים לעולם", וכהכרזת בת־שבע בסיום ההפטורה – לאחר שנשבע לה דוד "כן אעשה היום הזה" (ששלמה יהיה המלך) – "יחי אדוני המלך דוד לעולם", שמשמעם כי "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם"⁷⁹, אפילו באם לא ינהגו כדבעי חס ושלום, "הקדוש־ברוך־הוא⁷⁹ הבטיחו בכך שנאמר⁸⁰ אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו" – הוא מכיוון שכתר מלכות אצל דוד קשור עם בחירת הקדוש־ברוך־הוא, שאין שייך בה כל הפסק (אמיתי) ושינוי.

וזה בדומה לייחודיות עם ישראל מצד היותם בני אברהם יצחק ויעקב: הענין שהאבות, אברהם יצחק ויעקב, המשיכו לבניהם אחריהם לכל אחד ואחת מעם ישראל, הריהו עד סוף כל הדורות⁸¹.

משום שבחירת הקדוש־ברוך־הוא "אשר בחרת באברהם"⁸² אין שייך בה שינוי.

וכשם שאצל מלכי בית דוד הענין של "יחי אדוני המלך דוד לעולם" נעשה בפועל בהמשך המלוכה על־ידי ש"שלמה בנך ימלוך אחרי", כי "ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות ה' על ישראל", כדלעיל – בדומה לכך בפרשתנו, ההמשך של אברהם (אשר בחרת באברם) נפעל בקיום הבטחת ה' "כי ביצחק יקרא לך זרע"⁸³, יצחק היה הממשיך בפועל של בית אברהם.

ועל פי זה יש לומר, מדוע לנוסח הרמב"ם (וכמנהג רוב ישראל עתה) לא אומרים בהפטורה את הפסוק אודות מלכות שלמה בפועל: גם בפרשתנו,