91
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. בעלות עם ישראל על ארץ ישראל התחילה בחברון
המקום הראשון בארץ ישראל1 שבעלותו עברה בפועל לאברהם אבינו היה חברון – "שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון"2.
אמנם, כבר לפני כן, בברית בין הבתרים, ניתנה ארץ ישראל כולה לאברהם אבינו ולזרעו אחריו, כנאמר3 "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ואף לפני כן4 אמר הקדוש־ברוך־הוא5, "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה", אך בכל זאת6 הבעלות למעשה על ידי קנין ובפרסום, "לעיני בני חת בכל באי שער עירו"7 – היתה לראשונה במערת המכפלה שבחברון.
ומאז שייכת מערת המכפלה שבחברון לאברהם ליצחק וליעקב ולזרעם אחריהם – לעם ישראל, כנאמר במדרש8 לגבי מערת מכפלה: זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל, לומר "גזולים הם בידכן, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף".
כלומר, בעלות עם ישראל על ארץ ישראל התחילה בפועל בכך שאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה לקבורת שרה9.
כנאמר ב"אבן עזרא"10, שאחת הסיבות לכך ש"נזכרה זאת הפרשה" היא "לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה".
כל עניני התורה מדוייקים ביותר. ומובן, שהעובדה שהנחלה הראשונה של עם ישראל בארץ ישראל היא
הערות
- 1. א) שמסופר בתורה בפירוש, ב) ובאופן "לאחוזת קבר". משא"כ בהמקומות שגר לפנ"ז, אפילו את"ל שקנה בית וחלק בארץ (וראה פרש"י וירא כא, לד) – א) לא נאמר מפורש (ובפרט – קנין) בתורה. ב) לא הי' באופן דאחוזת קבר שהיא לעולם ואינו מוכרו, וכיו"ב.
- 2. ל' הכתוב – פרשתנו כג, יט.
- 3. לך טו, יח. ובפרש"י שם: אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשוי'. וכמרז"ל (ירושלמי חלה פ"ב ה"א. וראה ב"ר פמ"ד, כב) לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא לזרעך נתתי כבר נתתי. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 218 ואילך.
- 4. כפשטות סדר הכתובים. ולהעיר מפרש"י בא (יב, מ).
- 5. לך יג, יז. וראה הערה הבאה.
- 6. ראה הדיעות (ב"ב ק, א) אם הליכת אברהם היתה קנין או רק "כדי שיהא נוח לחבוש לפני בניו".
- 7. פרשתנו שם, יח.
- 8. ב"ר פע"ט, ז. יל"ש עה"פ וישלח לג, יט.
- 9. וראה לקו"ש שם ע' 162 ואילך.
- 10. פרשתנו כג, יט.
בראשית רבה מ״ד:כ״ב - הטקסט מספריא
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר (בראשית טו, יח), רַבִּי יוּדָן וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי עֲקִיבָא, חַד אָמַר הָעוֹלָם הַזֶּה גִּלָּה לוֹ אֲבָל הָעוֹלָם הַבָּא לֹא גִּלָּה לוֹ, וְאוֹחָרָנָא אָמַר אֶחָד הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחָד הָעוֹלָם הַבָּא גִּלָּה לוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר עַד הַיּוֹם הַזֶּה גִּלָּה לוֹ, וְאוֹחָרָנָא אָמַר עַד הַיּוֹם הַהוּא גִּלָּה לוֹ. (בראשית טו, יח): לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי וגו', רַב הוּנָא וְרַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַף מַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי, אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר (תהלים קז, ב): יֹאמְרוּ גְאוּלֵי ה', אֲשֶׁר הוּא גוֹאֲלָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֲשֶׁר גְּאָלָם. אָמַר רַבִּי אָבוּן כִּי פּוֹדֶה ה' אֶת יַעֲקֹב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ירמיה לא, י): כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב. רַבָּנָן אָמְרֵי (זכריה י, ח): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם. כִּי אֶפְדֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי פְדִיתִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (ישעיה ד, ה): וַיִּבְרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיוֹן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וּבָרָא, כְּבָר הִיא בְּרוּאָה וּמְתֻקֶּנֶת.
בראשית רבה ע״ט:ז׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקֶּן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ וגו' בְּמֵאָה קְשִׂיטָה (בראשית לג, יט), אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם יְכוֹלִין לְהוֹנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר גְּזוּלִים הֵן בְּיֶדְכֶם, וְאֵלּוּ הֵן: מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף. מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, דִּכְתִיב (בראשית כג, טז): וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (דברי הימים א כא, כה): וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם וגו'. וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף: וַיִּקֶּן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, יַעֲקֹב קָנָה שְׁכֶם. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא שְׁכָחוּן מִלִּין מִן הַתַּרְגּוּם, וַאֲתוֹן לַהֲדָא תַּגְּרָא דַּעֲרָבְיָא לְמַלְפִינֵיהּ מִן תַּמָּן, שְׁמַע קָלֵיהּ דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ תְּלֵי הָדֵין יַהֲבָא עֲלַי, שְׁמַעוּן מִינֵּיהּ יַהֲבָא מַשֹּׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כג): הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ. וְעוֹד שְׁמַע קָלֵיהּ דַּעֲרָבִי דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ מָה אַתְּ מְכַסֶּה בִּי, וְהָיָה רוֹצֶה לוֹמַר מָה אַתְּ מְעַשֶֹּׂה בִּי. דִּכְתִיב (מלאכי ג, כא): וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר. וְעוֹד שְׁמַעוּן שֶׁאָמְרָה אִתְּתָא לַחֲבֶרְתָּא אֲתוֹן סַחְיָא, וְהִיא הֵשִׁיבָה (ישעיה מט, כא): וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, גַּלְמוּדָא אֲנָא נִדָּה. שׁוּב שְׁמַע אִתְּתָא אַחֶרֶת אוֹמֶרֶת אַשְׁאֵל לִי מִבְנַיִךְ, וְאָמְרָה שְׁאִילִי לִי מְטַאטִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, כג): וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְּׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת. אֲתוֹן מְעוֹרְרָה לְלִוְיָתָךְ, (איוב ג, ח): הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן, הַשְׁאִילִי לִי כְּסִיתָתֵךְ אַפֵּיק הָדָה כְּסִיתָא לְמִרְעֲיָא. בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּמֵאָה אוּנְקִיּוֹת, בְּמֵאָה טְלָאִים, בְּמֵאָה סְלָעִים. אָמַר רַבִּי סִימוֹן קו"ף קֶמִּילְיָא, סמ"ך סְלָעִים, טי"ת טְרַיּוֹן, יו"ד ה"א מָה עָבְדֵית הָכָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אֵלּוּ חֲלָיוֹת וּדְיָקְנִיתָא שֶׁדַּרְכָּן לְהִנָּתֵן בַּנְּזָמִים, וּמִי כוֹתֵב אֶת הָאוּנָה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה יו"ד ה"א כּוֹתֵב אֶת הָאוּנָה. וּמִי מֵעִיד עַל הָאוּנָה, י"ה מֵעִיד עַל הָאוּנָה, הוּא יו"ד ה"א שֶׁל קְשִׂיטָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכב, ד): שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה', י"ה מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵן בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶן, אַף כָּאן הֵעִיד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.