72

במורה נבוכים²⁷, שדברים אלו נאמרו למלאך.

אך אי אפשר לתרץ כך, כי בספר היד החזקה²⁸ פוסק הרמב"ם במפורש ש"כל השמות האמורים באברהם קודש, אף זה שנאמר אדנ"י אם נא מצאתי חן הרי הוא קודש"²⁹.

ד. "וירא והנה... ויאמר" – במראה הנבואה

במורה נבוכים³⁰ מסביר הרמב"ם, שראיית שלשת האנשים וההמשך שלאחר מכן היה במראה הנבואה, כהמשך ל"וירא אליו ה'"³¹.

לפי זה ניתן היה, לכאורה, לתרץ, שלדעת הרמב"ם אין נלמדת שום הוכחה מהפסוק "ויאמר אדנ"י... אל נא תעבור", כי פסוק זה אינו מספר על מאורע שהתרחש למעשה, אלא אמירה זו היא חלק ממראה הנבואה שראה אברהם.

אך אין לומר כך, כי גם הפסוק "וירא והנה שלשה אנשים", שממנו מביא הרמב"ם את ההוכחה, היה, לפי פירושו במורה נבוכים, במראה הנבואה – ולא עדיף הא מהא.

ואם נאמר שגם ממראה הנבואה ניתן להביא הוכחה – מעצם העובדה שהקדוש־ברוך־הוא מראה בנבואה מעשה המוכיח ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" –

הרי אדרבה: אז יש להביא את ההוכחה דוקא מן הפסוק "ויאמר אדנ־י... אל נא תעבור":

הרמב"ם מסביר שם, שהפסוק "וירא אליו ה'" הוא ה"כלל", ומן הפסוק "וירא והנה שלשה אנשים נצבים..." מתחיל פירוט הנבואה – "התחיל לבאר איך היתה צורת ההראות ההוא ואמר שתחלה ראה שלשה אנשים..."³².