19

גם על כך אין מובן, בדומה לשאלה שלעיל: אם יש אפשרויות שונות – אפשר לדרוש לשבח או לגנאי – מדוע נאמר שהתורה מתכוונת להביע את גנותו של נח?

יותר מכך: יש כלל¹¹, שאפילו "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" – התורה אינה מתבטאת בלשון "מגונה" אפילו לגבי בהמה¹², ועל־אחת־כמה־וכמה שלא תדבר התורה בגנותו של נח. ואם כך, כיצד תיתכן הדעה, שהתורה מוסיפה את המילה "בדורותיו" רק כדי להביע גנאי אודות נח?!

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין תחלה את אשר כבר הוסבר בעבר¹³, שכלל זה שהתורה אינה משתמשת בלשון מגונה – אמור לגבי ספורי התורה¹⁴. אך כאשר התורה קובעת הלכה, הרי היא משתמשת בניסוח ברור, אף כאשר יש צורך להשתמש לשם כך בלשון בלתי נקיה. כי ההלכה חייבת להיאמר ברורות, כדי למנוע מקום לטעות בקיום ההלכה בפועל.

וכך גם בענין זה, כאשר התורה מוסיפה את המילה "בדורותיו", כאשר כוונתה היא, לפי אחד הפירושים, "לגנאי": אילו לא הביעה התורה "גנאי" זה, היה מקום לטעות לגבי ההלכה הקובעת למעשה בפועל: ישנם¹⁵ פרטים בהתנהגותו של נח המצביעים על כך שצדקותו לא היתה מושלמת¹⁶, ולכן, אילו היתה התורה מתארת את נח כצדיק תמים בלי להוסיף שהיה זה "בדורותיו" – רק יחסית לדורו, עלולים היו לחשוב, שהתנהגות כזו היא התנהגותו של צדיק תמים. לכן מודגש כאן ההיפך משבחו של נח, כדי שאפשר יהיה ללמוד מכך הוראה ברורה כיצד יש לנהוג.

ג. "דורשים לגנאי" – הוראה ללומד

לפי זה אפשר לומר, שהכוונה של "יש דורשים אותו לגנאי" איננה לספר את הפגם שהיה לנח, אלא¹⁷ "דורשים אותו לגנאי" – זוהי דרשה ולימוד "לגנאי" עבור האחרים, כדי למנוע טעות זו בעת הלימוד אודות נח.

כי יש לומר¹⁸, שהעובדה ש"יש ..