4
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
היה צורך להבדיל את ה"טוב" שב"אור", מביא רש"י את הפירוש של "דברי אגדה", "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים".
לפי זה מובן: (א) מדוע אין מתעוררת באופן מיידי אצל בן החמש למקרא השאלה: מהי המשמעות של "הבדילו לצדיקים" 25, והרי רואים עתה את ה"אור"? (כי, כאמור, הבדילו רק את ה"טוב" שבאור). (ב) מדוע מציין רש"י ש"הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא", ואינו מסתפק באומרו "הבדילו לצדיקים," 26 – בכך רומז רש"י שה"טוב" שבאור הוא ענין שאי אפשר להבינו עתה, כי 27 גם אצל הצדיקים הוא יהיה רק לעתיד לבוא.
ה. "דברי אגדה" מסבירים את הפשט של "ויבדל"
לפי זה מובן מדוע מקדים רש"י ואומר "אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה" לפני הפירוש "לפי פשוטו", כי דוקא לפי הפירוש של "דברי אגדה" מדוייקת יותר המילה "ויבדל":
הערות
- 25. דהרי עדיין לא למד פרש"י דלקמן (א, יד) דעכשיו הוי האור מהמאורות ואור הראשון נגנז [אף שי"ל, שהבן חמש מחכה לידע ולהבין פרטי הנבראים ואופנם עד להסיום דהפרשה דמעשה בראשית].
- 26. ראה לעיל הערה 6.
- 27. ראה גם זח"א לא, סע"ב ואילך (שבהערה הנ"ל).
- . סיום פרש"י שם לפנינו "שניהם ביחד בין ביום ובין בלילה", ועד"ז הובא ברמב"ן. ובא' מכת"י רש"י שתח"י: שמשו האור והחשך בערבוביא. אבל ברוב כת"י רש"י שתח"י "זה ביום וזה בלילה". וכן הובא ברא"ם, ריב"א, וכמה מפרש"י רש"י. וראה חי' ופי' מהרי"ק שם: כך כתוב בכל הספרים המדוייקים וכך הוא הגירסא הנכונה (עיי"ש בארוכה ובבאר יצחק שם). אבל בנחלת יעקב שם גורס (וכ"ה בלבוש האורה) כמו שהוא לפנינו (וראה מה שמסיים (ועד"ז הוא ברע"ב א, ה) שאעפ"כ קמי שמיא גליא). וראה חזקוני שם, ד. וראה אברבנאל שבפנים ההערה. ואכ"מ.
- . ואף שפרש"י ש"ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים", שהם לא היו במשך ששה ימים הראשונים ופשיטא לא ביום הראשון מ"מ כיון שהעולם הי' באופן כזה שיהיו בו רשעים לכן הבדילו לצדיקים לאחרי יום הא'. ולהעיר דיתרה מזה ע"פ דרשות חז"ל הנ"ל (הערה 2) כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהן מקולקלים עמד וגנזו מהן (חגיגה שם. ועד"ז בב"ר פי"א שם. ובב"ר פי"ב שם ושמו"ר פל"ה שם מוסיף לפנ"ז "מעשה דור אנוש"), ואעפ"כ לא נאמר שנשתמש עד הזמן דדור המבול (או דור אנוש).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.