3

לפי זה יוצא, לכאורה, שלפי "דברי אגדה" הרי "וירא אלקים... כי טוב" היא סיבה מכריעה יותר ל"ויבדל" (שמשום שהוא "כי טוב" – "אינו כדאי להשתמש בו רשעים" ²¹) מאשר "לפי פשוטו", התוצאה של "כי טוב" היא רק "אין נאה לו", ומשום כך "ויבדל".

אך גם הסבר זה אי אפשר לקבל כדי להבין מדוע צריך רש"י להביא, ואף להקדים, את דברי האגדה – כי סיבה זו ל"ויבדל" אינה נרמזת כלל בפסוק, וזהו ענין של "אגדה" בלבד. ובמיוחד אין הסבר זה מובן ו"חלק" לפי המשך הפסוק "ויבדל אלקים בין האור ובין החושך".

ד. הבדלת הטוב מן האור

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר מדוע חוזר רש"י ומדגיש בפירושו "לפי פשוטו" על המילים "ראהו כי טוב", לאחר שהוא מצטט מילים אלו ב"דבור המתחיל" – "וירא אלקים את האור כי טוב". לכאורה, רש"י צריך היה להתחיל ולומר "ראהו שאין נאה לו", בדיוק כפי שבפירוש של דברי אגדה הוא אומר "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו...", ואינו אומר "ראהו כי טוב ואינו כדאי להשתמש בו...".

ההסבר לכך הוא, שאכן זהו אחד מן ההבדלים שבין הפירוש הראשון בדברי רש"י, לבין הפירוש השני:

כיון שנאמר "וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל", ולא "וירא אלקים כי טוב ויבדל", מובן, שהתוצאה "ויבדל" קשורה ל"וירא אלקים את האור כי טוב". את זאת מבהיר רש"י בצטטו ב"דבור המתחיל" רק את המילים "וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל", ולא את המילים שלאחר מכן, ואף אינו רומז להן באמצעות המילה "וגו'" ²². כלומר, לפי פירוש זה המילה "ויבדל" אינה קשורה רק למילים שלאחריה, אלא גם למילים שלפניה, ההבדלה היתה באור עצמו:

כיון ש"וירא אלקים את האור כי טוב" – הקדוש־ברוך־הוא ראה שיש באור דבר נוסף, גם "טוב" – לכן "ויבדל", הוא הפריד ²³ את ה"טוב" מן ה"אור", ובגלוי נשאר רק האור, ללא ה"טוב" ²⁴. וכדי להסביר מדוע