215

כיצד לקיים מצוות מתחיל מ"החודש הזה...", כתב משה רבינו עבורם שלשה־עשר ספרי תורה – ספר תורה לכל שבט. אלה היו ספרי־תורה של קהל, ולכן "לב בית־דין מתנה עליהן" שכאשר כל אחד מן הציבור ילמד בספר התורה, הרי שמשה רבינו כתב עבורו מלכתחילה את ספר התורה⁶³.

ויש לומר, שזוהי הסיבה לכך שהציווי על כתיבת ספר־תורה נאמר במצב כזה – שבו לא היתה אפשרות של קיום מצות הכתיבה על־ידי כל אחד אלא על־ידי ספר תורה של קהל –

כדי ללמד לגבי הדורות הבאים, שבמצב, הקיים במרבית הזמן, שבו בלתי־אפשרי שכל יהודי יכתוב ספר תורה לעצמו, הרי הציווי הוא לקיים זאת מלכתחילה באמצעות ספר תורה של קהל.

יג. אות בספר התורה – לכל יהודי

מכל האמור לעיל מובנת החשיבות הרבה של רכישת אות בספר־תורה של קהל:

כך יוצאים ידי חובת המצוה לא רק משום ש"לב בית־דין מתנה" – שתנאי זה מועיל אף כאשר אין משתתפים בכתיבת הספר באמצעות רכישת אות – אלא זוכים גם ביתרון של מעשה בפועל, בממון, בכתיבת התורה,

ואז בודאי אין זה כ"חוטף מצוה מן השוק", אלא "כאילו קבלו מהר סיני"⁶⁴.

ועל־ידי כך שלכל היהודים תהיה אות בספר התורה – שמצות כתיבת ספר תורה היא ה"סיום" של כל תרי"ג המצוות⁶⁵ – נזכה בקרוב ממש לסיום הגלות⁶⁶, גלותינו שכל ישראל יצאו ממנה, בביאת משיח צדקנו,

והוא יכתוב את "משנה התורה"⁶⁷ "לשם המלך", אשר "יהיה עמו תמיד... שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו"⁶⁸.