215
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כיצד לקיים מצוות מתחיל מ"החודש הזה...", כתב משה רבינו עבורם שלשה־עשר ספרי תורה – ספר תורה לכל שבט. אלה היו ספרי־תורה של קהל, ולכן "לב בית־דין מתנה עליהן" שכאשר כל אחד מן הציבור ילמד בספר התורה, הרי שמשה רבינו כתב עבורו מלכתחילה את ספר התורה63.
ויש לומר, שזוהי הסיבה לכך שהציווי על כתיבת ספר־תורה נאמר במצב כזה – שבו לא היתה אפשרות של קיום מצות הכתיבה על־ידי כל אחד אלא על־ידי ספר תורה של קהל –
כדי ללמד לגבי הדורות הבאים, שבמצב, הקיים במרבית הזמן, שבו בלתי־אפשרי שכל יהודי יכתוב ספר תורה לעצמו, הרי הציווי הוא לקיים זאת מלכתחילה באמצעות ספר תורה של קהל.
יג. אות בספר התורה – לכל יהודי
מכל האמור לעיל מובנת החשיבות הרבה של רכישת אות בספר־תורה של קהל:
כך יוצאים ידי חובת המצוה לא רק משום ש"לב בית־דין מתנה" – שתנאי זה מועיל אף כאשר אין משתתפים בכתיבת הספר באמצעות רכישת אות – אלא זוכים גם ביתרון של מעשה בפועל, בממון, בכתיבת התורה,
ואז בודאי אין זה כ"חוטף מצוה מן השוק", אלא "כאילו קבלו מהר סיני"64.
ועל־ידי כך שלכל היהודים תהיה אות בספר התורה – שמצות כתיבת ספר תורה היא ה"סיום" של כל תרי"ג המצוות65 – נזכה בקרוב ממש לסיום הגלות66, גלותינו שכל ישראל יצאו ממנה, בביאת משיח צדקנו,
והוא יכתוב את "משנה התורה"67 "לשם המלך", אשר "יהיה עמו תמיד... שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו"68.
הערות
- 63. אבל ראה לעיל הערה 58 (להדיעות הנ"ל שהס"ת צ"ל תח"י תמיד). ואולי יש לחלק כי מכיון שאז לא הי' אפשר באופן אחר, יוצאין בזה. ועצ"ע. (משיחות י"ט כסלו והתועדויות שלאח"ז, תשמ"ב)
- 64. ל' הגמרא מנחות שם. וראה נמוק"י ריש הל' ס"ת (הובא בב"י לטיו"ד שם בתחלתו) דגם כששכר סופר לכתבו כו' הוי ג"כ כאילו קיבלו מסיני. גם י"ל שע"י ברכות התורה בעת העלי' ה"ז כמו שמעיד על כשרות התורה, והוי ע"ד הגי' בה אות אחת (ואולי גם יתירה מזה), כמשנ"ת בההתועדות.
- 65. ראה ס' החינוך שם. ועוד.
- 66. ראה בן איש חי פ' בראשית (ע' ז).
- 67. שופטים יז, יח.
- 68. רמב"ם הל' ס"ת שם ה"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

